שמואל א 7:17

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 7 > פסוק 17

שמואל א 7:17


← שמואל א 7:16 שמואל א 7:17 (MT) שמואל א 8:1 →
וְהָלַ֗ךְ מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְסָבַב֙ בֵּֽית אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּ֖ל וְהַמִּצְפָּ֑ה וְשָׁפַט֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל הַמְּקוֹמ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃
וּתְשֻׁבָת֤וֹ הָרָמָ֙תָה֙ כִּֽי שָׁ֣ם בֵּית֔וֹ וְשָׁ֖ם שָׁפָ֣ט אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽבֶן שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וּתְשֻׁבָת֤וֹH8666 הָרָמָ֙תָה֙H7414 כִּֽיH3588 שָׁ֣םH8033 בֵּית֔וֹH1004 וְשָׁ֖םH8033 שָׁפָ֣טH8199 אֶתH853 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 וַיִּֽבֶןH1129 שָׁ֥םH8033 מִזְבֵּ֖חַH4196 לַֽיהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וּתְשֻׁבָתֹו הָרָמָתָה כִּי־שָׁם בֵּיתֹו וְשָׁם שָׁפָט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/תְשֻׁבָת֤/וֹ
u./te.shu.va.T/o H8666 HC/Ncfsc/Sp3ms and/ return/ his
הָ/רָמָ֨תָ/ה֙
ha./ra.Ma.ta/h H7414 HTd/Np/Sd (was) (the)/ Ramah/ towards
כִּֽי
ki- H3588 HC for
שָׁ֣ם
sham H8033 HD (was) there
בֵּית֔/וֹ
bei.T/o H1004 HNcmsc/Sp3ms house/ his
וְ/שָׁ֖ם
ve./Sham H8033 HC/D and/ there
שָׁפָ֣ט
sha.Fat H8199 HVqp3ms he judged
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יִשְׂרָאֵ֑ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וַ/יִּֽבֶן
va/i.yi.ven- H1129 HC/Vqw3ms and/ he built
שָׁ֥ם
sham H8033 HD there
מִזְבֵּ֖חַ
miz.Be.ach H4196 HNcmsa an altar
לַֽ/יהוָֽה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1129 — בָּנָה (bânâh, baw-naw'): שורש קדום; לבנות (במובן המילולי ובמובן המושאל)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4196 — מִזְבֵּחַ (mizbêach, miz-bay'-akh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; מִזְבֵּחַ
  • H7414 — רָמָה (Râmâh, raw-maw'): זהה ל־רָמָה (râmâh) [H7413]; רָמָה, שמם של ארבעה מקומות בארץ ישראל
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
  • H8199 — שָׁפַט (shâphaṭ, shaw-fat'): שורש קדום; לשפוט, כלומר לחרוץ את הדין (לזכות או לחובה); ומכאן במשתמע, לזכות בדין או להעניש; בהרחבה, למשול; בבניין הסביל, להתדיין (כפשוטו או בהשאלה)
  • H8666 — תְּשׁוּבָה (tᵉshûwbâh, tesh-oo-baw'): או תְּשֻׁבָה (tᵉshubâh); מן שׁוּב (shûwb) [H7725]; שיבה או חזרה (של זמן או של מקום); תשובה (כמענה המושב)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 7 › פסוק 17