שמואל א 1:1

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 1 > פסוק 1

שמואל א 1:1


← רות 4:22 שמואל א 1:1 (MT) שמואל א 1:2 →
וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת דָּוִֽד׃
וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִן הָרָמָתַ֛יִם צוֹפִ֖ים מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וּשְׁמ֡וֹ אֶ֠לְקָנָה בֶּן יְרֹחָ֧ם בֶּן אֱלִיה֛וּא בֶּן תֹּ֥חוּ בֶן צ֖וּף אֶפְרָתִֽי׃
וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִי֩H1961 אִ֨ישׁH376 אֶחָ֜דH259 מִןH4480 הָרָמָתַ֛יִםH7436 צוֹפִ֖יםH7436 מֵהַ֣רH2022 אֶפְרָ֑יִםH669 וּשְׁמ֡וֹH8034 אֶ֠לְקָנָהH511 בֶּןH1121 יְרֹחָ֧םH3395 בֶּןH1121 אֱלִיה֛וּאH453 בֶּןH1121 תֹּ֥חוּH8459 בֶןH1121 צ֖וּףH6689 אֶפְרָתִֽי׃H673


המקור העברי

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן־הָרָמָתַיִם צֹופִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמֹו אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיהוּא בֶּן־תֹּחוּ בֶן־צוּף אֶפְרָתִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִי֩
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ he was
אִ֨ישׁ
'ish H376 HNcmsa a man
אֶחָ֜ד
'e.Chad H259 HAcmsa one
מִן
min- H4480 HR from
הָ/רָמָתַ֛יִם צוֹפִ֖ים
ha./ra.ma.Ta.yim tzo.Fim H7436 HTd/Np (the)/ Ramathaim Zophim
מֵ/הַ֣ר
me./Har H2022 HR/Ncmsc from/ (the) hill country of
אֶפְרָ֑יִם
'ef.Ra.yim H669 HNp Ephraim
וּ/שְׁמ֡/וֹ
u./she.M/o H8034 HC/Ncmsc/Sp3ms and/ name/ his
אֶ֠לְקָנָה
'El.ka.nah H511 HNp (was) Elkanah
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
יְרֹחָ֧ם
ye.ro.Cham H3395 HNp Jeroham
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
אֱלִיה֛וּא
'e.li.Hu' H453 HNp Elihu
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
תֹּ֥חוּ
To.chu H8459 HNp Tohu
בֶן
ven- H1121 HNcmsc (the) son of
צ֖וּף
tzuf H6689 HNp Zuph
אֶפְרָתִֽי
'ef.ra.Ti H673 HNgmsa an Ephrathite
הפניות שטרונג
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H453 — אֱלִיהוּ (ʼĔlîyhûw, el-ee-hoo'): או (בצורה המלאה) אֱלִיהוּא (ʼĔlîyhûwʼ); מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; אלוהים שלו; אליהוא, שמו של אחד מרעי איוב ושל שלושה ישראלים
  • H511 — אֶלְקָנָה (ʼElqânâh, el-kaw-naw'): מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן קָנָה (qânâh) [H7069]; אלוהים קנה; אלקנה, שמם של כמה ישראלים
  • H669 — אֶפְרַיִם (ʼEphrayim, ef-rah'-yim): צורת הזוגי של הצורה הזכרית של אֶפְרָת (ʼEphrâth) [H672]; פרי כפול; אפרים, בנו של יוסף; וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H673 — אֶפְרָתִי (ʼEphrâthîy, ef-rawth-ee'): ייחוסי מן אֶפְרָת (ʼEphrâth) [H672]; אפרתי, כלומר בן אפרת או בן שבט אפרים
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2022 — הַר (har, har): צורה מקוצרת של הָרָר (hârâr) [H2042]; הר או רכס גבעות (לעיתים בשימוש מושאל)
  • H3395 — יְרֹחָם (Yᵉrôchâm, yer-o-khawm'): מן רָחַם (râcham) [H7355]; רחום; ירוחם, שמם של שבעה או שמונה אנשים בישראל
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H6689 — צוּף (Tsûwph, tsoof): או צוֹפַי (Tsôwphay); או צִיף (Tsîyph); מ־צוּף (tsûwph) [H6688]; חלת דבש; צוף או צופי או ציף, שמו של איש ישראלי ושל מקום בארץ ישראל
  • H7436 — רָמָתַיִם צוֹפִים (Râmâthayim Tsôwphîym, raw-maw-thah'-yim tso-feem'): מצורת הזוגי של רָמָה (râmâh) [H7413] ומצורת הרבים של הבינוני הפעיל של צָפָה (tsâphâh) [H6822]; גובה כפול של צופים; רָמָתַיִם צוֹפִים, מקום בארץ ישראל
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8459 — תֹּחוּ (Tôchûw, to'-khoo): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו להשפיל; השפלה; תֹּחוּ, איש ישראלי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 1 › פסוק 1