שמואל א 7:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 7 > פסוק 12

שמואל א 7:12


← שמואל א 7:11 שמואל א 7:12 (MT) שמואל א 7:13 →
וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִן הַמִּצְפָּ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶת פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּכּ֕וּם עַד מִתַּ֖חַת לְבֵ֥ית כָּֽר׃
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶ֣בֶן אַחַ֗ת וַיָּ֤שֶׂם בֵּֽין הַמִּצְפָּה֙ וּבֵ֣ין הַשֵּׁ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת שְׁמָ֖הּ אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר וַיֹּאמַ֕ר עַד הֵ֖נָּה עֲזָרָ֥נוּ יְהוָֽה׃
וַיִּכָּֽנְעוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְלֹא יָסְפ֣וּ ע֔וֹד לָב֖וֹא בִּגְב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֤י יַד יְהוָה֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁמוּאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקַּ֨חH3947 שְׁמוּאֵ֜לH8050 אֶ֣בֶןH68 אַחַ֗תH259 וַיָּ֤שֶׂםH7760 בֵּֽיןH996 הַמִּצְפָּה֙H4709 וּבֵ֣יןH996 הַשֵּׁ֔ןH8129 וַיִּקְרָ֥אH7121 אֶתH853 שְׁמָ֖הּH8034 אֶ֣בֶןH72 הָעָ֑זֶרH72 וַיֹּאמַ֕רH559 עַדH5704 הֵ֖נָּהH2008 עֲזָרָ֥נוּH5826 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין־הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד־הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקַּ֨ח
va/i.yi.Kach H3947 HC/Vqw3ms and/ he took
שְׁמוּאֵ֜ל
she.mu.'El H8050 HNp Samuel
אֶ֣בֶן
'E.ven H68 HNcfsa a stone
אַחַ֗ת
'a.Chat H259 HAcfsa one
וַ/יָּ֤שֶׂם
va/i.Ya.sem H7760 HC/Vqw3ms and/ he put (it)
בֵּֽין
bein- H996 HR between
הַ/מִּצְפָּה֙
ha./mitz.Pah H4709 HTd/Np (the)/ Mizpah
וּ/בֵ֣ין
u./Vein H996 HC/R and/ between
הַ/שֵּׁ֔ן
ha./Shen H8129 HTd/Np (the)/ Shen
וַ/יִּקְרָ֥א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ he called
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁמָ֖/הּ
she.Ma/h H8034 HNcmsc/Sp3fs name/ its
אֶ֣בֶן הָעָ֑זֶר
'E.ven ha.'A.zer H72 HNp Eben-ezer
וַ/יֹּאמַ֕ר
va/i.yo.Mar H559 HC/Vqw3ms and/ he said
עַד
'ad- H5704 HR until
הֵ֖נָּה
He.nah H2008 HD now
עֲזָרָ֥/נוּ
'a.za.Ra./nu H5826 HVqp3ms/Sp1cp he has helped/ us
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H68 — אֶבֶן (ʼeben, eh'-ben): משורש בָּנָה (bânâh) [H1129] במשמעות לבנות; אבן
  • H72 — אֶבֶן הָעֵזֶר (ʼEben hâ-ʻÊzer, eh'-ben haw-e'-zer): מ־אֶבֶן (ʼeben) [H68] ומ־עֵזֶר (ʻêzer) [H5828] בתוספת ה״א הידיעה; אבן העזר; אבן העזר, מקום בארץ ישראל
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H996 — בֵּין (bêyn, bane): (לעתים ברבים זכר או נקבה); ליתר דיוק, צורת הסמיכות של שם עצם בלתי-משומש אחר הנגזר מן בִּין (bîyn) [H995]; הבדל; אך משמש רק כמילת יחס; בין (חוזר לפני כל שם עצם, לעתים קרובות עם מילות יחס אחרות); וגם כמילת חיבור, בין... ובין
  • H2008 — הֵנָּה (hênnâh, hane'-naw): מן הֵן (hên) [H2004]; הֵנָּה — לכאן או לשם (אך משמש הן לציון מקום והן לציון זמן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4709 — מִצְפָּה (Mitspâh, mits-paw'): צורת הנקבה של מִצְפֶּה (Mitspeh) [H4708]; מצפה, שמם של שני מקומות בארץ ישראל
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H5826 — עָזַר (ʻâzar, aw-zar'): שורש קדום; להקיף, כלומר להגן או לעזור
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8050 — שְׁמוּאֵל (Shᵉmûwʼêl, sehm-oo-ale'): מצורת הבינוני הפעול של שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; נִשְׁמָע מֵאֵת אלוהים; שְׁמוּאֵל, שמם של שלושה ישראלים
  • H8129 — שֵׁן (Shên, shane): כמו שֵׁן (shên) [H8127]; צוק; שֵׁן, מקום בארץ ישראל
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 7 › פסוק 12