שמואל א 5:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 5 > פסוק 3

שמואל א 5:3


← שמואל א 5:2 שמואל א 5:3 (MT) שמואל א 5:4 →
וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃
וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃
וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּקֶר֮ מִֽמָּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּשְׁכִּ֤מוּH7925 אַשְׁדּוֹדִים֙H796 מִֽמָּחֳרָ֔תH4283 וְהִנֵּ֣הH2009 דָג֗וֹןH1712 נֹפֵ֤לH5307 לְפָנָיו֙H6440 אַ֔רְצָהH776 לִפְנֵ֖יH6440 אֲר֣וֹןH727 יְהוָ֑הH3068 וַיִּקְחוּ֙H3947 אֶתH853 דָּג֔וֹןH1712 וַיָּשִׁ֥בוּH7725 אֹת֖וֹH853 לִמְקוֹמֽוֹ׃H4725


המקור העברי

וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדֹּודִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וַיִּקְחוּ אֶת־דָּגֹון וַיָּשִׁבוּ אֹתֹו לִמְקֹומֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּשְׁכִּ֤מוּ
va/i.yash.Ki.mu H7925 HC/Vhw3mp and/ they rose early
אַשְׁדּוֹדִים֙
'ash.do.Dim H796 HNgmpa (the) Ashdodites
מִֽ/מָּחֳרָ֔ת
mi./mo.cho.Rat H4283 HR/Ncfsa from/ (the) next day
וְ/הִנֵּ֣ה
ve./hi.Neh H2009 HC/Tm and/ there!
דָג֗וֹן
da.Gon H1712 HNp Dagon
נֹפֵ֤ל
no.Fel H5307 HVqrmsa (was) fallen
לְ/פָנָי/ו֙
le./fa.Na/v H6440 HR/Ncbpc/Sp3ms to/ face/ its
אַ֔רְצָ/ה
'Ar.tza/h H776 HNcbsa/Sd (the) ground/ towards
לִ/פְנֵ֖י
li/f.Nei H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
אֲר֣וֹן
'a.Ron H727 HNcbsc (the) ark of
יְהוָ֑ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
וַ/יִּקְחוּ֙
va/i.yik.Chu H3947 HC/Vqw3mp and/ they took
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
דָּג֔וֹן
da.Gon H1712 HNp Dagon
וַ/יָּשִׁ֥בוּ
va/i.ya.Shi.vu H7725 HC/Vhw3mp and/ they returned
אֹת֖/וֹ
'o.T/o H853 HTo/Sp3ms (obj.)/ it
לִ/מְקוֹמֽ/וֹ
li/m.ko.M/o H4725 HR/Ncmsc/Sp3ms to/ place/ its
הפניות שטרונג
  • H727 — אָרוֹן (ʼârôwn, aw-rone'): או אָרֹן (ʼârôn); מן אָרָה (ʼârâh) [H717] (במשמעות של איסוף); תיבה, ארגז
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H796 — אַשְׁדּוֹדִי (ʼAshdôwdîy, ash-do-dee'): שם ייחוס של אַשְׁדּוֹד (ʼAshdôwd) [H795]; אשדודי (לעתים קרובות כשם קיבוצי), כלומר תושב אשדוד
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1712 — דָּגוֹן (Dâgôwn, daw-gohn'): מן דָּג (dâg) [H1709]; אל־הדג; דגון, אל פלשתי
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4283 — מׇחֳרָת (mochŏrâth, mokh-or-awth'): או מׇחֳרָתָם (mochŏrâthâm); (שמואל א׳ 30:17), נקבה מן הזהה ל־מָחָר (mâchâr) [H4279]; המחרת או (כתואר פועל) מחר
  • H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
  • H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H7925 — שָׁכַם (shâkam, shaw-kam'): שורש קדום; בעיקרו, להטות (את הכתף אל משא); אך משמש רק כפועל גזור שם מן שְׁכֶם (shᵉkem) [H7926]; כפשוטו: להעמיס (על גב אדם או בהמה), כלומר להשכים בבוקר
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 5 › פסוק 3