מלכים א 13:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 13 > פסוק 4

מלכים א 13:4


← מלכים א 13:3 מלכים א 13:4 (MT) מלכים א 13:5 →
וְנָתַן֩ בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא מוֹפֵת֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֣ה הַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ נִקְרָ֔ע וְנִשְׁפַּ֖ךְ הַדֶּ֥שֶׁן אֲשֶׁר עָלָֽיו׃
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת דְּבַ֣ר אִישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בְּבֵֽית אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃
וְהַמִּזְבֵּ֣חַ נִקְרָ֔ע וַיִּשָּׁפֵ֥ךְ הַדֶּ֖שֶׁן מִן הַמִּזְבֵּ֑חַ כַּמּוֹפֵ֗ת אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִי֩H1961 כִשְׁמֹ֨עַH8085 הַמֶּ֜לֶךְH4428 אֶתH853 דְּבַ֣רH1697 אִישׁH376 הָאֱלֹהִ֗יםH430 אֲשֶׁ֨רH834 קָרָ֤אH7121 עַלH5921 הַמִּזְבֵּ֙חַ֙H4196 בְּבֵֽיתH1008 אֵ֔לH1008 וַיִּשְׁלַ֨חH7971 יָרָבְעָ֧םH3379 אֶתH853 יָד֛וֹH3027 מֵעַ֥לH5921 הַמִּזְבֵּ֖חַH4196 לֵאמֹ֣ר׀H559 תִּפְשֻׂ֑הוּH8610 וַתִּיבַ֤שׁH3001 יָדוֹ֙H3027 אֲשֶׁ֣רH834 שָׁלַ֣חH7971 עָלָ֔יוH5921 וְלֹ֥אH3808 יָכֹ֖לH3201 לַהֲשִׁיבָ֥הּH7725 אֵלָֽיו׃H413


המקור העברי

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת־דְּבַר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית־אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת־יָדֹו מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר ׀ תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדֹו אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִי֩
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
כִ/שְׁמֹ֨עַ
khi/sh.Mo.a' H8085 HR/Vqc when/ heard
הַ/מֶּ֜לֶךְ
ha./Me.lekh H4428 HTd/Ncmsa the/ king
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
דְּבַ֣ר
de.Var H1697 HNcmsc (the) word of
אִישׁ
'ish- H376 HNcmsc (the) man of
הָ/אֱלֹהִ֗ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
אֲשֶׁ֨ר
'a.Sher H834 HTr which
קָרָ֤א
ka.Ra' H7121 HVqp3ms he called out
עַל
'al- H5921 HR on
הַ/מִּזְבֵּ֨חַ֙
ha./miz.Be.ach H4196 HTd/Ncmsa the/ altar
בְּ/בֵֽית־אֵ֔ל
be./veit-'El H1008 HR/Np at/ Beth-el
וַ/יִּשְׁלַ֨ח
va/i.yish.Lach H7971 HC/Vqw3ms and/ he stretched out
יָרָבְעָ֧ם
ya.ra.ve.'Am H3379 HNp Jeroboam
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יָד֛/וֹ
ya.D/o H3027 HNcbsc/Sp3ms hand/ his
מֵ/עַ֥ל
me./'Al H5921 HR/R from/ at
הַ/מִּזְבֵּ֖חַ
ha./miz.Be.ach H4196 HTd/Ncmsa the/ altar
לֵ/אמֹ֣ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
תִּפְשֻׂ֑/הוּ
tif.Su./hu H8610 HVqv2mp/Sp3ms seize/ him
וַ/תִּיבַ֤שׁ
va./ti.Vash H3001 HC/Vqw3fs and/ it dried up
יָד/וֹ֙
ya.D/o H3027 HNcbsc/Sp3ms hand/ his
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr which
שָׁלַ֣ח
sha.Lach H7971 HVqp3ms he had stretched out
עָלָ֔י/ו
'a.La/v H5921 HR/Sp3ms on/ him
וְ/לֹ֥א
ve./Lo' H3808 HC/Tn and/ not
יָכֹ֖ל
ya.Khol H3201 HVqp3ms he was able
לַ/הֲשִׁיבָ֥/הּ
la./ha.shi.Va/h H7725 HR/Vhc/Sp3fs to/ bring back/ it
אֵלָֽי/ו
'e.La/v H413 HR/Sp3ms to/ himself
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1008 — בֵּית־אֵל (Bêyth-ʼÊl, bayth-ale'): מן בַּיִת (bayith) [H1004] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; בית אלוהים; בית אל, מקום בארץ ישראל
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3001 — יָבֵשׁ (yâbêsh, yaw-bashe'): שורש ראשוני; להתבייש, להיכלם או להתאכזב; וגם (מתוך כישלון) להתייבש (כמים) או לנבול (כעשב)
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3201 — יָכֹל (yâkôl, yaw-kole'): או (מלא יותר) יָכוֹל (yâkôwl); שורש ראשוני; לִיכוֹלֶת, לְהיות מסוגל, פשוטו כמשמעו (יכול, היה יכול) או במובן המוסרי (רשאי, עשוי)
  • H3379 — יָרׇבְעָם (Yârobʻâm, yaw-rob-awm'): מ־רִיב (rîyb) [H7378] ומ־עַם (ʻam) [H5971]; (ה)עם יריב; יָרָבְעָם, שמם של שני מלכים ישראלים
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4196 — מִזְבֵּחַ (mizbêach, miz-bay'-akh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; מִזְבֵּחַ
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
  • H8610 — תָּפַשׂ (tâphas, taw-fas'): שורש ראשוני; לאחוז ולטפל ביד, כלומר לתפוס; בעיקר ללכוד, לאחוז (בכלי), ובמיוחד לצפות; ובהשאלה, להשתמש שלא כדין
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 13 › פסוק 4