מלכים א 12:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 12 > פסוק 22

מלכים א 12:22


← מלכים א 12:21 מלכים א 12:22 (MT) מלכים א 12:23 →
ויבאו רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת כָּל בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וְאֶת שֵׁ֣בֶט בִּנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁיב֙ אֶת הַמְּלוּכָ֔ה לִרְחַבְעָ֖ם בֶּן שְׁלֹמֹֽה׃
וַיְהִי֙ דְּבַ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים אֶל שְׁמַעְיָ֥ה אִישׁ הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
אֱמֹ֗ר אֶל רְחַבְעָ֤ם בֶּן שְׁלֹמֹה֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְאֶל כָּל בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ין וְיֶ֥תֶר הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִי֙H1961 דְּבַ֣רH1697 הָֽאֱלֹהִ֔יםH430 אֶלH413 שְׁמַעְיָ֥הH8098 אִישׁH376 הָאֱלֹהִ֖יםH430 לֵאמֹֽר׃H559


המקור העברי

וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל־שְׁמַעְיָה אִישׁ־הָאֱלֹהִים לֵאמֹר׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִי֙
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it came
דְּבַ֣ר
de.Var H1697 HNcmsc (the) word of
הָֽ/אֱלֹהִ֔ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
אֶל
'el- H413 HR to
שְׁמַעְיָ֥ה
she.ma'.Yah H8098 HNp Shemaiah
אִישׁ
'ish- H376 HNcmsc (the) man of
הָ/אֱלֹהִ֖ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
לֵ/אמֹֽר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H8098 — שְׁמַעְיָה (Shᵉmaʻyâh, shem-aw-yaw'): או שְׁמַעְיָהוּ (Shᵉmaʻyâhûw); מ־שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ו־יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה שמע; שְׁמַעְיָה, שם של עשרים וחמישה ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 12 › פסוק 22