זכריה 8:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > זכריה > פרק 8 > פסוק 4

זכריה 8:4


← זכריה 8:3 זכריה 8:4 (MT) זכריה 8:5 →
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁ֚בְתִּי אֶל צִיּ֔וֹן וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְנִקְרְאָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר הָֽאֱמֶ֔ת וְהַר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֹ֤ד יֵֽשְׁבוּ֙ זְקֵנִ֣ים וּזְקֵנ֔וֹת בִּרְחֹב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ מֵרֹ֥ב יָמִֽים׃
וּרְחֹב֤וֹת הָעִיר֙ יִמָּ֣לְא֔וּ יְלָדִ֖ים וִֽילָד֑וֹת מְשַׂחֲקִ֖ים בִּרְחֹֽבֹתֶֽיהָ׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֤הH3541 אָמַר֙H559 יְהוָ֣הH3068 צְבָא֔וֹתH6635 עֹ֤דH5750 יֵֽשְׁבוּ֙H3427 זְקֵנִ֣יםH2205 וּזְקֵנ֔וֹתH2205 בִּרְחֹב֖וֹתH7339 יְרוּשָׁלִָ֑םH3389 וְאִ֧ישׁH376 מִשְׁעַנְתּ֛וֹH4938 בְּיָד֖וֹH3027 מֵרֹ֥בH7230 יָמִֽים׃H3117


המקור העברי

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנֹות בִּרְחֹבֹות יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתֹּו בְּיָדֹו מֵרֹב יָמִים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כֹּ֤ה
koh H3541 HD thus
אָמַר֙
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֣ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
צְבָא֔וֹת
tze.va.'ot H6635 HNcbpa of hosts
עֹ֤ד
'od H5750 HD again
יֵֽשְׁבוּ֙
ye.she.Vu H3427 HVqi3mp they will sit
זְקֵנִ֣ים
ze.ke.Nim H2205 HAampa old (men)
וּ/זְקֵנ֔וֹת
u./ze.ke.Not H2205 HC/Aafpa and/ old (women)
בִּ/רְחֹב֖וֹת
bi/r.cho.Vot H7339 HR/Ncfpc in/ (the) open places of
יְרוּשָׁלִָ֑ם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
וְ/אִ֧ישׁ
ve./'Ish H376 HC/Ncmsa and/ each
מִשְׁעַנְתּ֛/וֹ
mish.'an.T/o H4938 HNcfsc/Sp3ms staff/ his
בְּ/יָד֖/וֹ
be./ya.D/o H3027 HR/Ncbsc/Sp3ms (will be) in/ hand/ his
מֵ/רֹ֥ב
me./Ro H7230 HR/Ncbsc from/ abundance of
יָמִֽים
ya.Mim H3117 HNcmpa days
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H2205 — זָקֵן (zâqên, zaw-kane'): מן זָקֵן (zâqên) [H2204]; זקן, ישיש
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H4938 — מִשְׁעֵנָה (mishʻênâh, mish-ay-naw'): או מִשְׁעֶנֶת (mishʻeneth); נקבה של מִשְׁעֵן (mishʻên) [H4937]; משענת (בהפשטה), כלומר (בהשאלה) פרנסה או (בקונקרטי) מקל הליכה
  • H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
  • H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
  • H7230 — רֹב (rôb, robe): מן רָבַב (râbab) [H7231]; רוב, שפע (בכל בחינה שהיא)
  • H7339 — רְחֹב (rᵉchôb, rekh-obe'): או רְחוֹב (rᵉchôwb); מן רָחַב (râchab) [H7337]; רוחב, כלומר (בהוראה מוחשית) רחוב או מרחב
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 8 › פסוק 4