שמואל א 2:32

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 2 > פסוק 32

שמואל א 2:32


← שמואל א 2:31 שמואל א 2:32 (MT) שמואל א 2:33 →
הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃
וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר יֵיטִ֖יב אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל הַיָּמִֽים׃
וְאִ֗ישׁ לֹֽא אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃

נוסח הפסוק

MT

וְהִבַּטְתָּ֙H5027 צַ֣רH6862 מָע֔וֹןH4583 בְּכֹ֥לH3605 אֲשֶׁרH834 יֵיטִ֖יבH3190 אֶתH853 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 וְלֹֽאH3808 יִהְיֶ֥הH1961 זָקֵ֛ןH2205 בְּבֵיתְךָ֖H1004 כָּלH3605 הַיָּמִֽים׃H3117


המקור העברי

וְהִבַּטְתָּ צַר מָעֹון בְּכֹל אֲשֶׁר־יֵיטִיב אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא־יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל־הַיָּמִים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/הִבַּטְתָּ֙
ve./hib.ba.Ta H5027 HC/Vhq2ms and/ you will look at
צַ֣ר
tzar H6862 HAamsc (the) distress of
מָע֔וֹן
ma.'on H4583 HNcbsa a dwelling place
בְּ/כֹ֥ל
be./Khol H3605 HR/Ncmsa in/ all
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr that
יֵיטִ֖יב
yei.Tiv H3190 HVhi3ms he will do good to
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יִשְׂרָאֵ֑ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וְ/לֹֽא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
יִהְיֶ֥ה
yih.Yeh H1961 HVqi3ms he will be
זָקֵ֛ן
za.Ken H2205 HAamsa an old (man)
בְּ/בֵיתְ/ךָ֖
be./vei.te./Kha H1004 HR/Ncmsc/Sp2ms in/ house/ your
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הַ/יָּמִֽים
hai./ya.Mim H3117 HTd/Ncmpa the/ days
הפניות שטרונג
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2205 — זָקֵן (zâqên, zaw-kane'): מן זָקֵן (zâqên) [H2204]; זקן, ישיש
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3190 — יָטַב (yâṭab, yaw-tab'): שורש ראשוני; להיות טוב, (בבניין הגורם) להיטיב, בין כפשוטו (תקין, יפה) ובין בהשאלה (מאושר, מצליח, נכון)
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4583 — מָעוֹן (mâʻôwn, maw-ohn'): או מָעִין (mâʻîyn); (דברי הימים א׳ 4:41), מאותו מקור כמו עוֹנָה (ʻôwnâh) [H5772]; מְעוֹן מְגוּרִים, של אלוהים (המשכן או המקדש), של בני אדם (ביתם) או של בעלי חיים (מאורתם); ומכאן: מפלט (מקלט)
  • H5027 — נָבַט (nâbaṭ, naw-bat'): שורש קדום; לסקור במבט, כלומר להביט בתשומת לב; ומכאן, להתבונן בחיבה, בחסד או בדאגה
  • H6862 — צַר (tsar, tsar): או צָר (tsâr); מן צָרַר (tsârar) [H6887]; השווה כמו בצֹר (tsôr) [H6864]; צַר; (כשם עצם) מקום צר (בדרך כלל בהוראה מושאלת, כלומר צרה ומצוקה); וגם חלוק אבן; (בהוראה יוצאת) יריב, צר (כמי שלוחץ ודוחק)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (3): שמואל א 4:18, שמואל ב 3:29, משלי 17:21

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 2 › פסוק 32