• H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה) (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1875 — דָּרַשׁ (dârash, daw-rash'): שורש ראשוני; בעיקרו, לדרוך או לפקוד מקום בתדירות; בדרך כלל ללכת אחרי (לשם רדיפה או חיפוש); ומכאן, לבקש או לשאול; ובמובן מיוחד — לעבוד את אלוהים (EN)
• H3426 — יֵשׁ (yêsh, yaysh): אולי משורש בלתי־מוכח שמשמעו לבלוט, או להתקיים; ישות; משמש כתואר הפועל או כאוגד עבור פועל ההוויה (הָיָה (hâyâh) [H1961]); יֵשׁ — קיים או קיימים (או כל צורה אחרת של פועל ההוויה, כפי שמתאים להקשר) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם) (EN)
• H7919 — שָׂכַל (sâkal, saw-kal'): שורש קדום; להיות (ובבניין הגורם, לעשות או לנהוג) נבון וזהיר, ומכאן — משכיל ובעל תבונה (EN)
• H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים) (EN)
• H8259 — שָׁקַף (shâqaph, shaw-kaf'): שורש קדום; בעיקרו, לְהִשָּׁעֵן החוצה (מן החלון), כלומר (מכאן) לְהָצִיץ או לְהַבִּיט; (בסביל, להיות מראה לעיני כול) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כל — דברים 4:6, איוב 28:28, תהלים 111:10
• הִשְׁקִ֪יף — תהלים 11:4, תהלים 33:13-14, תהלים 102:20, ירמיה 16:17, ירמיה 23:24
• דֹּ֝רֵ֗שׁ — דברי הימים א 28:9, דברי הימים ב 15:2, דברי הימים ב 19:3, תהלים 10:4, תהלים 27:8, ישעיה 55:6

הפניות הדדיות (6): בראשית 6:5, בראשית 6:12, ירמיה 5:1, ירמיה 51:17, הושע 7:10, האיגרת אל הרומאים 3:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: שחיתות האדם; כפירה באלוהים; רשעים