נחמיה 9:14
כתבי הקודש > נחמיה > פרק 9 > פסוק 14
נחמיה 9:14
| ← נחמיה 9:13 | נחמיה 9:14 (MT) | נחמיה 9:15 → |
|---|---|---|
וְעַ֤ל הַר סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֹ֖ת טוֹבִֽים׃
|
וְאֶת שַׁבַּ֥ת קָדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עַתָ לָהֶ֑ם וּמִצְו֤וֹת וְחֻקִּים֙ וְתוֹרָ֔ה צִוִּ֣יתָ לָהֶ֔ם בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃
|
וְ֠לֶחֶם מִשָּׁמַ֜יִם נָתַ֤תָּה לָהֶם֙ לִרְעָבָ֔ם וּמַ֗יִם מִסֶּ֛לַע הוֹצֵ֥אתָ לָהֶ֖ם לִצְמָאָ֑ם וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר נָשָׂ֥אתָ אֶת יָדְךָ֖ לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃
|
נוסח הפסוק
וְאֶתH853 שַׁבַּ֥תH7676 קָדְשְׁךָ֖H6944 הוֹדַ֣עַתָH3045 לָהֶ֑ם וּמִצְו֤וֹתH4687 וְחֻקִּים֙H2706 וְתוֹרָ֔הH8451 צִוִּ֣יתָH6680 לָהֶ֔ם בְּיַ֖דH3027 מֹשֶׁ֥הH4872 עַבְדֶּֽךָ׃H5650
וְאֶת־שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הֹודַעַתָ לָהֶם וּמִצְוֹות וְחֻקִּים וְתֹורָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/אֶת |
ve./'Et | H853 | HC/To | and/ (obj.) |
שַׁבַּ֥ת |
sha.Bat | H7676 | HNcbsc | (the) sabbath of |
קָדְשְׁ/ךָ֖ |
kod.she./cha | H6944 | HNcmsc/Sp2ms | holiness/ your |
הוֹדַ֣עַתָ |
ho.Da.'a.ta | H3045 | HVhp2ms | you made known |
לָ/הֶ֑ם |
la./Hem | HR/Sp3mp | to/ them | |
וּ/מִצְו֤וֹת |
u./mitz.Vot | H4687 | HC/Ncfpa | and/ commandments |
וְ/חֻקִּים֙ |
ve./chu.Kim | H2706 | HC/Ncmpa | and/ statutes |
וְ/תוֹרָ֔ה |
ve./to.Rah | H8451 | HC/Ncfsa | and/ (the) law |
צִוִּ֣יתָ |
tzi.Vi.ta | H6680 | HVpp2ms | you commanded |
לָ/הֶ֔ם |
la./Hem | HR/Sp3mp | to/ them | |
בְּ/יַ֖ד |
be./Yad | H3027 | HR/Ncbsc | by/ (the) hand of |
מֹשֶׁ֥ה |
mo.Sheh | H4872 | HNp | Moses |
עַבְדֶּֽ/ךָ |
'av.De./kha | H5650 | HNcmsc/Sp2ms | servant/ your |
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H2706 — חֹק (chôq, khoke): מן חָקַק (châqaq) [H2710]; חוק, תקנה; ומכאן, קצבה או דבר קצוב (של זמן, מרחב, כמות, עבודה או שימוש)
- H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
- H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
- H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
- H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
- H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
- H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות
- H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
- H7676 — שַׁבָּת (shabbâth, shab-bawth'): צורה מועצמת של שָׁבַת (shâbath) [H7673]; הפסקה ושביתה ממלאכה, כלומר (במובן המסוים) השבת
- H8451 — תּוֹרָה (tôwrâh, to-raw'): או תֹּרָה (tôrâh); מן יָרָה (yârâh) [H3384]; מצווה או חוק, ובייחוד עשרת הדיברות או חמישה חומשי תורה
הפניות צולבות לפסוק
- צִוִּ֣יתָ — שמות 21:1, שמות 23:33, ויקרא 27:34, דברים 4:5, דברים 4:45, דברים 5:31
- הוֹדַ֣עַתָ — בראשית 2:3, שמות 16:29, שמות 20:8-11, יחזקאל 20:12, יחזקאל 20:20
- מֹשֶׁ֥ה — נחמיה 1:8, הבשורה על פי יוחנן 1:17
הפניות הדדיות (22): שמות 16:25, שמות 18:20, שמות 31:13, שמות 31:14, ויקרא 10:11, ויקרא 15:2, ויקרא 23:14, מלכים ב 17:37, תהלים 103:7, תהלים 119:66, יחזקאל 18:9, יחזקאל 20:11, יחזקאל 20:19, הושע 8:12, הבשורה על פי מרקוס 2:27, הבשורה על פי מרקוס 12:1, מעשי השליחים 7:38, האיגרת אל הרומאים 2:18, האיגרת אל הרומאים 3:2, האיגרת אל הרומאים 9:4, האיגרת אל העברים 3:5, חזון יוחנן 15:3
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Torrey’s: תפילה, בציבור; זכויות הקדושים; השבת
- Nave's: אלוהים; תורה; שבת; חטא; הכרת טובה
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין