נחמיה 9:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 9 > פסוק 14

נחמיה 9:14


← נחמיה 9:13 נחמיה 9:14 (MT) נחמיה 9:15 →
וְעַ֤ל הַר סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֹ֖ת טוֹבִֽים׃
וְאֶת שַׁבַּ֥ת קָדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עַתָ לָהֶ֑ם וּמִצְו֤וֹת וְחֻקִּים֙ וְתוֹרָ֔ה צִוִּ֣יתָ לָהֶ֔ם בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃
וְ֠לֶחֶם מִשָּׁמַ֜יִם נָתַ֤תָּה לָהֶם֙ לִרְעָבָ֔ם וּמַ֗יִם מִסֶּ֛לַע הוֹצֵ֥אתָ לָהֶ֖ם לִצְמָאָ֑ם וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר נָשָׂ֥אתָ אֶת יָדְךָ֖ לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְאֶתH853 שַׁבַּ֥תH7676 קָדְשְׁךָ֖H6944 הוֹדַ֣עַתָH3045 לָהֶ֑ם וּמִצְו֤וֹתH4687 וְחֻקִּים֙H2706 וְתוֹרָ֔הH8451 צִוִּ֣יתָH6680 לָהֶ֔ם בְּיַ֖דH3027 מֹשֶׁ֥הH4872 עַבְדֶּֽךָ׃H5650


המקור העברי

וְאֶת־שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הֹודַעַתָ לָהֶם וּמִצְוֹות וְחֻקִּים וְתֹורָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
שַׁבַּ֥ת
sha.Bat H7676 HNcbsc (the) sabbath of
קָדְשְׁ/ךָ֖
kod.she./cha H6944 HNcmsc/Sp2ms holiness/ your
הוֹדַ֣עַתָ
ho.Da.'a.ta H3045 HVhp2ms you made known
לָ/הֶ֑ם
la./Hem HR/Sp3mp to/ them
וּ/מִצְו֤וֹת
u./mitz.Vot H4687 HC/Ncfpa and/ commandments
וְ/חֻקִּים֙
ve./chu.Kim H2706 HC/Ncmpa and/ statutes
וְ/תוֹרָ֔ה
ve./to.Rah H8451 HC/Ncfsa and/ (the) law
צִוִּ֣יתָ
tzi.Vi.ta H6680 HVpp2ms you commanded
לָ/הֶ֔ם
la./Hem HR/Sp3mp to/ them
בְּ/יַ֖ד
be./Yad H3027 HR/Ncbsc by/ (the) hand of
מֹשֶׁ֥ה
mo.Sheh H4872 HNp Moses
עַבְדֶּֽ/ךָ
'av.De./kha H5650 HNcmsc/Sp2ms servant/ your
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H2706 — חֹק (chôq, khoke): מן חָקַק (châqaq) [H2710]; חוק, תקנה; ומכאן, קצבה או דבר קצוב (של זמן, מרחב, כמות, עבודה או שימוש)
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
  • H7676 — שַׁבָּת (shabbâth, shab-bawth'): צורה מועצמת של שָׁבַת (shâbath) [H7673]; הפסקה ושביתה ממלאכה, כלומר (במובן המסוים) השבת
  • H8451 — תּוֹרָה (tôwrâh, to-raw'): או תֹּרָה (tôrâh); מן יָרָה (yârâh) [H3384]; מצווה או חוק, ובייחוד עשרת הדיברות או חמישה חומשי תורה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 9 › פסוק 14