• H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1129 — בָּנָה (bânâh, baw-naw'): שורש קדום; לבנות (במובן המילולי ובמובן המושאל) (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1654 — גֶּשֶׁם (Geshem, gheh'-shem): או (בצורה מוארכת) גַּשְׁמוּ (Gashmûw); זהה ל־גֶּשֶׁם (geshem) [H1653]; גשם או גשמו, איש ערבי (EN)
• H1817 — דֶּלֶת (deleth, deh'-leth): מן דָּלָה (dâlâh) [H1802]; דבר המתנודד על ציריו, כלומר כנף הדלת (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2346 — חוֹמָה (chôwmâh, kho-maw'): בינוני פעיל בנקבה של שורש בלתי־משומש שמשמעותו לכאורה לחבר; חומת מגן (EN)
• H2900 — טוֹבִיָּה (Ṭôwbîyâh, to-bee-yaw'): או טוֹבִיָּהוּ (Ṭôwbîyâhûw); מן טוֹב (ṭôwb) [H2896] ו יָהּ (Yâhh) [H3050]; טובו של יהוה; טוֹבִיָּה, שמם של שלושה ישראלים ושל שומרוני אחד (EN)
• H3498 — יָתַר (yâthar, yaw-thar'): שורש קדום; לבלוט החוצה או לעלות על, לעודַף; מכאן, להצטיין; (בפועל עומד) להיוותר או להישאר; ובבניין הגורם: להותיר, להרבות, לשמֵר (EN)
• H3499 — יֶתֶר (yether, yeh'-ther): מן יָתַר (yâthar) [H3498]; כפשוטו, דבר התלוי ובולט מעבר, כלומר (מכאן) עודף, יתרון, שארית; וגם חבל דק (בהיותו תלוי חופשי) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H5571 — סַנְבַלַּט (Çanballaṭ, san-bal-lat'): ממוצא זר; סַנְבַלַּט, סַטְרַפ פרסי של שומרון (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא) (EN)
• H6163 — עֲרָבִי (ʻĂrâbîy, ar-aw-bee'): או עַרְבִי (ʻArbîy); תואר ייחוס מן עֲרָב (ʻĂrâb) [H6152]; ערבי, כלומר תושב ערב (הלוא היא ארץ ערב) (EN)
• H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה (EN)
• H6556 — פֶּרֶץ (perets, peh'-rets): מן פָּרַץ (pârats) [H6555]; פרץ, פִּרְצָה (במובן המילולי או המושאל) (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)
• H8179 — שַׁעַר (shaʻar, shah'-ar): מן שָׁעַר (shâʻar) [H8176] במשמעותו המקורית; פתח, כלומר דלת או שער (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הָעֵ֣ת — נחמיה 3:1, נחמיה 3:3, נחמיה 3:6
• וּלְגֶ֨שֶׁם — נחמיה 6:6
• לא נותר בה פרץ — נחמיה 3:38-4:1, דניאל 9:25
• לְסַנְבַלַּ֣ט — נחמיה 2:10, נחמיה 2:19, נחמיה 3:33, נחמיה 4:1

הפניות הדדיות (6): נחמיה 3:35, נחמיה 6:16, נחמיה 7:1, תהלים 41:7, תהלים 147:13, ישעיה 58:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: טוביה
• Nave's: גשמו; גֶּשֶׁם; טוביה