איוב 35:14
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 35 > פסוק 14
איוב 35:14
| ← איוב 35:13 | איוב 35:14 (MT) | איוב 35:15 → |
|---|---|---|
אַךְ שָׁ֭וְא לֹא יִשְׁמַ֥ע׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
|
אַ֣ף כִּֽי תֹ֭אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃
|
וְעַתָּ֗ה כִּי אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
אַ֣ףH637 כִּֽיH3588 תֹ֭אמַרH559 לֹ֣אH3808 תְשׁוּרֶ֑נּוּH7789 דִּ֥יןH1779 לְ֝פָנָ֗יוH6440 וּתְח֥וֹלֵֽלH2342 לֽוֹ׃
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
אַף כִּי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחֹולֵל לֹו׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
אַ֣ף |
'af | H637 | HTa | indeed? |
כִּֽי |
ki- | H3588 | HC | if |
תֹ֭אמַר |
To.mar | H559 | HVqi2ms | you will say |
לֹ֣א |
lo' | H3808 | HTn | not |
תְשׁוּרֶ֑/נּוּ |
te.shu.Re./nu | H7789 | HVqi2ms/Sp1cp | you observe/ him |
דִּ֥ין |
din | H1779 | HNcmsa | (the) case |
לְ֝/פָנָ֗י/ו |
le./fa.Na/v | H6440 | HR/Ncbpc/Sp3ms | (is) (to)/ before/ him |
וּ/תְח֥וֹלֵֽל |
u./te.Cho.lel | H2342 | HC/Voi2ms | so/ you may wait |
לֽ/וֹ |
l/o | HR/Sp3ms | for/ him |
הפניות שטרונג
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H637 — אַף (ʼaph, af): חלקיק קדום; במשמעות תוספת (משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור); גם, אף, אכן; ובניגוד — אף כי, אם כי
- H1779 — דִּין (dîyn, deen): או (איוב 19:29) דּוּן (dûwn); מ־דִּין (dîyn) [H1777]; משפט (התביעה, הצדק, גזר הדין או בית הדין); ומכאן גם ריב (מדון)
- H2342 — חוּל (chûwl, khool): או חִיל (chîyl); שורש קדום; בעיקרו, לפתל או להסתחרר (בתנועה מעגלית או לוליינית), כלומר (במיוחד) לרקוד, להתפתל בכאב (בייחוד בחבלי לידה) או מפחד; בהשאלה, לחכות, לעוות
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
- H7789 — שׁוּר (shûwr, shoor): שורש קדום (זהה ל־שׁוּר (shûwr) [H7788] דרך הרעיון של סיבוב לשם בדיקה); לרגל, כלומר (בדרך כלל) לסקור, להתבונן, (לרעה) לארוב, (לטובה) לדאוג ולהשגיח
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- תֹ֭אמַר — איוב 9:11, איוב 23:3, איוב 23:8-10
- וּתְח֥וֹלֵֽל — תהלים 27:12-14, תהלים 37:5-6, תהלים 62:6, תהלים 62:9, ישעיה 50:10, האיגרת אל הרומאים 8:33-34
- אך — איוב 9:19, איוב 19:7, תהלים 77:6-11, תהלים 97:2, ישעיה 30:18, ישעיה 54:17, מיכה 7:7-9
הפניות הדדיות (6): דברים 32:4, איוב 33:23, תהלים 31:23, תהלים 94:15, ישעיה 38:11, יחזקאל 37:12
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין