ירמיה 4:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 4 > פסוק 5

ירמיה 4:5


← ירמיה 4:4 ירמיה 4:5 (MT) ירמיה 4:6 →
הִמֹּ֣לוּ לַיהֹוָ֗ה וְהָסִ֙רוּ֙ עָרְל֣וֹת לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם׃
הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלִַ֙ם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ותקעו שׁוֹפָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָסְפ֥וּ וְנָב֖וֹאָה אֶל עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃
שְׂאוּ נֵ֣ס צִיּ֔וֹנָה הָעִ֖יזוּ אַֽל תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃

נוסח הפסוק

MT

הַגִּ֣ידוּH5046 בִֽיהוּדָ֗הH3063 וּבִירוּשָׁלִַ֙ם֙H3389 הַשְׁמִ֔יעוּH8085 וְאִמְר֕וּH559 ותקעוH8628 שׁוֹפָ֖רH7782 בָּאָ֑רֶץH776 קִרְא֤וּH7121 מַלְאוּ֙H4390 וְאִמְר֔וּH559 הֵאָסְפ֥וּH622 וְנָב֖וֹאָהH935 אֶלH413 עָרֵ֥יH5892 הַמִּבְצָֽר׃H4013


המקור העברי

הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ [ותִּקְעוּ כ] (תִּקְעוּ ק) שֹׁופָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבֹואָה אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הַגִּ֣ידוּ
ha.Gi.du H5046 HVhv2mp declare
בִֽ/יהוּדָ֗ה
vi./hu.Dah H3063 HR/Np in/ Judah
וּ/בִ/ירוּשָׁלִַ֨ם֙
u./vi./ru.sha.Lim H3389 HC/R/Np and/ in/ Jerusalem
הַשְׁמִ֔יעוּ
hash.Mi.'u H8085 HVhv2mp make a proclamation
וְ/אִמְר֕וּ
ve./'im.Ru H559 HC/Vqv2mp and/ say
[ו/תקעו כ] (תִּקְע֥וּ ק)
[tâqaʻ כ] (v.tik.'u ק) H8628 כ [HC/Vqv2mp כ] (HVqv2mp ק) (blow ק)
שׁוֹפָ֖ר
sho.Far H7782 HNcmsa a trumpet
בָּ/אָ֑רֶץ
ba./'A.retz H776 HRd/Ncbsa in the/ land
קִרְא֤וּ
kir.'U H7121 HVqv2mp call out
מַלְאוּ֙
mal.'U H4390 HVpv2mp fill
וְ/אִמְר֔וּ
ve./'im.Ru H559 HC/Vqv2mp and/ say
הֵאָסְפ֥וּ
he.'a.se.Fu H622 HVNv2mp gather yourselves
וְ/נָב֖וֹאָה
ve./na.Vo.'ah H935 HC/Vqh1cp so/ let us go
אֶל
'el- H413 HR to
עָרֵ֥י
'a.Rei H5892 HNcfpc (the) cities of
הַ/מִּבְצָֽר
ha./miv.Tzar H4013 HTd/Ncmsa (the)/ fortification
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H622 — אָסַף (ʼâçaph, aw-saf'): שורש קדום; לאסוף לכל מטרה שהיא; ומכאן — לקבל, ליטול, כלומר להסיר (להשמיד, להשאיר אחריו, לאגור, להשיב וכדומה)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H4013 — מִבְצָר (mibtsâr, mib-tsawr'): גם (ברבים) נקבה (דניאל 11:l5) מִבְצָרָה (mibtsârâh); מן בָּצַר (bâtsar) [H1219]; ביצור, מבצר או עיר מבוצרת; ובהשאלה, מגן
  • H4390 — מָלֵא (mâlêʼ, maw-lay'): או מָלָא (mâlâʼ); (אסתר 7:5), שורש קדום; למלא או (בפועל עומד) להיות מלא ב־, בשימוש רחב (במובן מילולי ובמובן מושאל)
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7782 — שׁוֹפָר (shôwphâr, sho-far'): או שֹׁפָר (shôphâr); מן שָׁפַר (shâphar) [H8231] במשמעות המקורית של חריתה; שופר (על שום צלילו הצלול) או קרן מעוקלת
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
  • H8628 — תָּקַע (tâqaʻ, taw-kah'): שורש ראשוני; להקיש, כלומר למחוא (כף אל כף), לתקוע (בכלי נגינה); בדרך של אנלוגיה, לתקוע (מסמר או יתד אוהל, חנית וכדומה); ומכאן, להיעשות ערב על ידי תקיעת כף
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 4 › פסוק 5