כתבי הקודש > ירמיה > פרק 11 > פסוק 2

ירמיה 11:2

← ירמיה 11:1	ירמיה 11:2 (MT)	ירמיה 11:3 →
הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃	שִׁמְע֕וּ אֶת דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את וְדִבַּרְתָּם֙ אֶל אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְעַל יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃	וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָר֣וּר הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמַ֔ע אֶת דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֥ית הַזֹּֽאת׃

נוסח הפסוק

MT

שִׁמְע֕וּ^H8085 אֶת^H853 דִּבְרֵ֖י^H1697 הַבְּרִ֣ית^H1285 הַזֹּ֑את^H2063 וְדִבַּרְתָּם֙^H1696 אֶל^H413 אִ֣ישׁ^H376 יְהוּדָ֔ה^H3063 וְעַל^H5921 יֹשְׁבֵ֖י^H3427 יְרוּשָׁלִָֽם׃^H3389

המקור העברי

שִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְדִבַּרְתָּם אֶל־אִישׁ יְהוּדָה וְעַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
שִׁמְע֕וּ	shim.'U	H8085	HVqv2mp	hear
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
דִּבְרֵ֖י	div.Rei	H1697	HNcmpc	(the) words of
הַ/בְּרִ֣ית	ha./be.Rit	H1285	HTd/Ncfsa	the/ covenant
הַ/זֹּ֑את	ha./Zot	H2063	HTd/Pdxfs	(the)/ this
וְ/דִבַּרְתָּ/ם֙	ve./di.bar.Ta/m	H1696	HC/Vpq2ms/Sp3mp	and/ you will speak/ them
אֶל	'el-	H413	HR	to
אִ֣ישׁ	'ish	H376	HNcmsc	everyone of
יְהוּדָ֔ה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
וְ/עַל	ve./'al-	H5921	HC/R	and/ to
יֹשְׁבֵ֖י	yo.she.Vei	H3427	HVqrmpc	(the) inhabitants of
יְרוּשָׁלִָֽם	ye.ru.sha.Lim	H3389	HNp	Jerusalem

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1285 — בְּרִית (bᵉrîyth, ber-eeth'): מן בָּרָה (bârâh) [H1262] (במשמעות של חיתוך (כמו בָּרָא (bârâʼ) [H1254])); ברית, הסכם (הקרוי כך משום שנכרת במעבר בין בתרי הבשר)
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות הדדיות (3): דברים 28:69, דברי הימים א 16:17, ירמיה 4:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: התנ״ך — דבר אלוהים
Nave's: ברכה; ברית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 11 › פסוק 2

ירמיה 11:2

תוכן עניינים

ירמיה 11:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 11:2

ירמיה 11:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש