יחזקאל 39:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 39 > פסוק 7

יחזקאל 39:7


← יחזקאל 39:6 יחזקאל 39:7 (MT) יחזקאל 39:8 →
וְשִׁלַּחְתִּי אֵ֣שׁ בְּמָג֔וֹג וּבְיֹשְׁבֵ֥י הָאִיִּ֖ים לָבֶ֑טַח וְיָדְע֖וּ כִּי אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
וְאֶת שֵׁ֨ם קָדְשִׁ֜י אוֹדִ֗יעַ בְּתוֹךְ֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹֽא אַחֵ֥ל אֶת שֵׁם קָדְשִׁ֖י ע֑וֹד וְיָדְע֤וּ הַגּוֹיִם֙ כִּי אֲנִ֣י יְהוָ֔ה קָד֖וֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה ה֥וּא הַיּ֖וֹם אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתִּי׃

נוסח הפסוק

MT

וְאֶתH853 שֵׁ֨םH8034 קָדְשִׁ֜יH6944 אוֹדִ֗יעַH3045 בְּתוֹךְ֙H8432 עַמִּ֣יH5971 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 וְלֹֽאH3808 אַחֵ֥לH2490 אֶתH853 שֵׁםH8034 קָדְשִׁ֖יH6944 ע֑וֹדH5750 וְיָדְע֤וּH3045 הַגּוֹיִם֙H1471 כִּיH3588 אֲנִ֣יH589 יְהוָ֔הH3068 קָד֖וֹשׁH6918 בְּיִשְׂרָאֵֽל׃H3478


המקור העברי

וְאֶת־שֵׁם קָדְשִׁי אֹודִיעַ בְּתֹוךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא־אַחֵל אֶת־שֵׁם־קָדְשִׁי עֹוד וְיָדְעוּ הַגֹּויִם כִּי־אֲנִי יְהוָה קָדֹושׁ בְּיִשְׂרָאֵל׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
שֵׁ֨ם
shem H8034 HNcmsc (the) name of
קָדְשִׁ֜/י
kod.sh/i H6944 HNcmsc/Sp1cs holiness/ my
אוֹדִ֗יעַ
'o.Di.a' H3045 HVhi1cs I will make known
בְּ/תוֹךְ֙
be./toKh H8432 HR/Ncmsc in/ among
עַמִּ֣/י
'a.M/i H5971 HNcmsc/Sp1cs people/ my
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וְ/לֹֽא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
אַחֵ֥ל
'a.Chel H2490 HVhi1cs I will let be profaned
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שֵׁם
shem- H8034 HNcmsc (the) name of
קָדְשִׁ֖/י
kod.sh/i H6944 HNcmsc/Sp1cs holiness/ my
ע֑וֹד
od H5750 HD again
וְ/יָדְע֤וּ
ve./ya.de.'U H3045 HC/Vqq3cp and/ they will know
הַ/גּוֹיִם֙
ha./go.Yim H1471 HTd/Ncmpa the/ nations
כִּי
ki- H3588 HC that
אֲנִ֣י
'a.Ni H589 HPp1cs I
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
קָד֖וֹשׁ
ka.Do.osh H6918 HAamsa (am) holy
בְּ/יִשְׂרָאֵֽל
be./Yis.ra.'El H3478 HR/Np in/ Israel
הפניות שטרונג
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6918 — קָדוֹשׁ (qâdôwsh, kaw-doshe'): או קָדֹשׁ (qâdôsh); מן קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; קדוש (מבחינה פולחנית או מוסרית); (כשם עצם) אלוהים (בהוראת ההתעלות), מלאך, קדוש (אדם), מקדש
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 39 › פסוק 7