יחזקאל 39:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 39 > פסוק 22

יחזקאל 39:22


← יחזקאל 39:21 יחזקאל 39:22 (MT) יחזקאל 39:23 →
וְנָתַתִּ֥י אֶת כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִ֑ם וְרָא֣וּ כָל הַגּוֹיִ֗ם אֶת מִשְׁפָּטִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְאֶת יָדִ֖י אֲשֶׁר שַׂ֥מְתִּי בָהֶֽם׃
וְיָֽדְעוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם מִן הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃
וְיָדְע֣וּ הַ֠גּוֹיִם כִּ֣י בַעֲוֹנָ֞ם גָּל֣וּ בֵֽית יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ בִ֔י וָאַסְתִּ֥ר פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם וָֽאֶתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָרֵיהֶ֔ם וַיִּפְּל֥וּ בַחֶ֖רֶב כֻּלָּֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְיָֽדְעוּ֙H3045 בֵּ֣יתH1004 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 כִּ֛יH3588 אֲנִ֥יH589 יְהוָ֖הH3068 אֱלֹֽהֵיהֶ֑םH430 מִןH4480 הַיּ֥וֹםH3117 הַה֖וּאH1931 וָהָֽלְאָה׃H1973


המקור העברי

וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם מִן־הַיֹּום הַהוּא וָהָלְאָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/יָֽדְעוּ֙
ve./ya.de.'U H3045 HC/Vqq3cp and/ they will know
בֵּ֣ית
beit H1004 HNcmsc (the) house of
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
כִּ֛י
ki H3588 HC that
אֲנִ֥י
'a.Ni H589 HPp1cs I
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp (am) Yahweh
אֱלֹֽהֵי/הֶ֑ם
'e.lo.hei./Hem H430 HNcmpc/Sp3mp God/ their
מִן
min- H4480 HR from
הַ/יּ֥וֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa the/ day
הַ/ה֖וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
וָ/הָֽלְאָה
va./Hal.'ah H1973 HC/D and/ onwards
הפניות שטרונג
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1973 — הָלְאָה (hâlᵉʼâh, haw-leh-aw'): מן הצורה הקדומה של ה״א הידיעה (hal); אל המרחק, כלומר הלאה, רחוק; וגם (בזמן) עד כה
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 39 › פסוק 22