כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 16 > פסוק 10

שמואל ב 16:10

← שמואל ב 16:9	שמואל ב 16:10 (MT)	שמואל ב 16:11 →
וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן צְרוּיָה֙ אֶל הַמֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת רֹאשֽׁוֹ׃	וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כי יְקַלֵּ֗ל וכי יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן׃	וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל אֲבִישַׁי֙ וְאֶל כָּל עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי עַתָּ֜ה בֶּן הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר ל֖וֹ יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶר^H559 הַמֶּ֔לֶךְ^H4428 מַה^H4100 לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י^H1121 צְרֻיָ֑ה^H6870 כי^H3588 יְקַלֵּ֗ל^H7043 וכי^H3588 יְהוָה֙^H3068 אָ֤מַר^H559 לוֹ֙ קַלֵּ֣ל^H7043 אֶת^H853 דָּוִ֔ד^H1732 וּמִ֣י^H4310 יֹאמַ֔ר^H559 מַדּ֖וּעַ^H4069 עָשִׂ֥יתָה^H6213 כֵּֽן׃^H3651

המקור העברי

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה־לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה [כִּי כ] (כֹּה ק) יְקַלֵּל [וְכִי כ] (כִּי ק) יְהוָה אָמַר לֹו קַלֵּל אֶת־דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
הַ/מֶּ֔לֶךְ	ha./Me.lekh	H4428	HTd/Ncmsa	the/ king
מַה	mah-	H4100	HTi	what?
לִּ֥/י	l/i		HR/Sp1cs	(is) to/ me
וְ/לָ/כֶ֖ם	ve./la./Khem		HC/R/Sp2mp	and/ to (the)/ you
בְּנֵ֣י	be.Nei	H1121	HNcmpc	O sons of
צְרֻיָ֑ה	tze.ru.Yah	H6870	HNp	Zeruiah
[כי כ] (כֹּ֣ה ק)	[kîy כ] (ki ק)	H3588 כ H3541 ק	[HC כ] (HD ק)	(thus ק)
יְקַלֵּ֗ל	ye.ka.Lel	H7043	HVpi3ms	he is cursing
[ו/כי כ] (כִּ֤י ק)	[kîy כ] (ve.khi ק)	H3588 כ	[HC/C כ] (HTc ק)	(for ק)
יְהוָה֙	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אָ֤מַר	'A.mar	H559	HVqp3ms	he has said
ל/וֹ֙	l/o		HR/Sp3ms	to (the)/ him
קַלֵּ֣ל	ka.Lel	H7043	HVpv2ms	curse
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
דָּוִ֔ד	da.Vid	H1732	HNp	David
וּ/מִ֣י	u./Mi	H4310	HC/Ti	and/ who?
יֹאמַ֔ר	yo.Mar	H559	HVqi3ms	will he say
מַדּ֖וּעַ	ma.Du.a'	H4069	HTi	why?
עָשִׂ֥יתָה	'a.Si.tah	H6213	HVqp2ms	have you done
כֵּֽן	Ken	H3651	HTm	thus

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H4069 — מַדּוּעַ (maddûwaʻ, mad-doo'-ah): או מַדֻּעַ (madduaʻ); מן מָה (mâh) [H4100] ומן בינוני סביל של יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; מה (הוא) הידוע?; כלומר (במשתמע) (כתואר הפועל) מדוע?
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
H6870 — צְרוּיָה (Tsᵉrûwyâh, tser-oo-yaw'): בינוני סביל בנקבה מן אותו שורש כמו צְרִי (tsᵉrîy) [H6875]; פצועה; צְרוּיָה, אישה ישראלית
H7043 — קָלַל (qâlal, kaw-lal'): שורש קדום; להיות קל (ובבניין הגורם: להקל), בין כפשוטו (מהיר, קטן, חד וכדומה) ובין בהשאלה (נוח, פעוט, נקלה וכדומה)

הטקסט העברי (כתב יד לנינגרד, WLC) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

יְקַלֵּ֗ל — בראשית 50:20, מלכים א 22:21-23, מלכים ב 18:25, איכה 3:38-39, הבשורה על פי יוחנן 18:11
מה — שמואל ב 3:39, שמואל ב 19:23, מלכים א 2:5, הבשורה על פי מתי 16:23, הבשורה על פי לוקאס 9:54-56, איגרת פטרוס הראשונה 2:23
יֹאמַ֔ר — איוב 9:12, קהלת 8:4, דניאל 4:32, האיגרת אל הרומאים 9:20

הפניות הדדיות (18): בראשית 24:51, בראשית 45:5, שמות 21:13, שמואל א 3:18, שמואל א 26:6, שמואל ב 10:12, שמואל ב 19:20, שמואל ב 24:1, מלכים א 17:18, דברי הימים א 19:13, דברי הימים ב 35:21, איוב 31:31, תהלים 38:14, תהלים 39:10, תהלים 109:28, קהלת 7:21, הבשורה על פי מתי 8:29, הבשורה על פי יוחנן 2:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: אויבים; ענווה
Nave's: ייסורים וצרות; חנינה; סליחה; ענווה; תפילה; השלמה עם רצון האל; שִׁמְעִי; צְרוּיָה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 16 › פסוק 10

שמואל ב 16:10

תוכן עניינים

שמואל ב 16:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 16:10

שמואל ב 16:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש