• H52 — אֲבִישַׁי (ʼĂbîyshay, ab-ee-shah'ee): או (הצורה הקצרה) אַבְשַׁי (ʼAbshay) ; מן אָב (ʼâb) [H1] ומן שַׁי (shay) [H7862]; אבי מתנה (כלומר, כנראה נדיב); אבישי, איש ישראלי (EN)
• H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי) (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H3611 — כֶּלֶב (keleb, keh'-leb): משורש שאינו בשימוש, שפירושו לנבוח ביללה, או לחלופין לתקוף; כלב; ומכאן (בלשון נקייה) קדש, זונה זכר (EN)
• H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות (EN)
• H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור (EN)
• H5493 — סוּר (çûwr, soor): או שׂוּר (sûwr); (הושע 9:12), שורש ראשוני; לָסוּר, לפנות הצדה (במובן מילולי או מושאל) (EN)
• H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות) (EN)
• H6870 — צְרוּיָה (Tsᵉrûwyâh, tser-oo-yaw'): בינוני סביל בנקבה מן אותו שורש כמו צְרִי (tsᵉrîy) [H6875]; פצועה; צְרוּיָה, אישה ישראלית (EN)
• H7043 — קָלַל (qâlal, kaw-lal'): שורש קדום; להיות קל (ובבניין הגורם: להקל), בין כפשוטו (מהיר, קטן, חד וכדומה) ובין בהשאלה (נוח, פעוט, נקלה וכדומה) (EN)
• H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו') (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אֲבִישַׁ֤י — שמואל א 26:6-8, שמואל ב 3:30
• יְקַלֵּ֞ל — שמות 22:27, מעשי השליחים 23:5, איגרת פטרוס הראשונה 2:17
• הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ — שמואל א 24:15, שמואל ב 3:8, שמואל ב 9:8
• אֶעְבְּרָה — שמואל א 26:6-11, איוב 31:30-31, ירמיה 40:13-16

הפניות הדדיות (3): שמואל א 17:43, דברי הימים א 2:16, דברי הימים א 18:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: אבישי; צְרוּיָה
• Torrey’s: ענווה
• Nave's: אבישי; חנינה; כלב (קדש?); סליחה; ענווה; שִׁמְעִי; צְרוּיָה