מלכים ב 22:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים ב > פרק 22 > פסוק 14

מלכים ב 22:14


← מלכים ב 22:13 מלכים ב 22:14 (MT) מלכים ב 22:15 →
לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת יְהוָ֜ה בַּעֲדִ֣י וּבְעַד הָעָ֗ם וּבְעַד֙ כָּל יְהוּדָ֔ה עַל דִּבְרֵ֛י הַסֵּ֥פֶר הַנִּמְצָ֖א הַזֶּ֑ה כִּֽי גְדוֹלָ֞ה חֲמַ֣ת יְהוָ֗ה אֲשֶׁר הִיא֙ נִצְּתָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא שָׁמְע֜וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ עַל דִּבְרֵי֙ הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת כְּכָל הַכָּת֥וּב עָלֵֽינוּ׃
וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן תִּקְוָ֗ה בֶּן חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃
וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֵּ֣לֶךְH3212 חִלְקִיָּ֣הוּH2518 הַ֠כֹּהֵןH3548 וַאֲחִיקָ֨םH296 וְעַכְבּ֜וֹרH5907 וְשָׁפָ֣ןH8227 וַעֲשָׂיָ֗הH6222 אֶלH413 חֻלְדָּ֨הH2468 הַנְּבִיאָ֜הH5031 אֵ֣שֶׁת׀H802 שַׁלֻּ֣םH7967 בֶּןH1121 תִּקְוָ֗הH8616 בֶּןH1121 חַרְחַס֙H2745 שֹׁמֵ֣רH8104 הַבְּגָדִ֔יםH899 וְהִ֛יאH1931 יֹשֶׁ֥בֶתH3427 בִּירוּשָׁלִַ֖םH3389 בַּמִּשְׁנֶ֑הH4932 וַֽיְדַבְּר֖וּH1696 אֵלֶֽיהָ׃H413


המקור העברי

וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבֹּור וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל־חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת ׀ שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֵּ֣לֶךְ
va/i.Ye.lekh H3212 HC/Vqw3ms and/ he went
חִלְקִיָּ֣הוּ
chil.ki.Ya.hu H2518 HNp Hilkiah
הַ֠/כֹּהֵן
Ha./ko.hen H3548 HTd/Ncmsa the/ priest
וַ/אֲחִיקָ֨ם
va./'a.chi.Kam H296 HC/Np and/ Ahikam
וְ/עַכְבּ֜וֹר
ve./'akh.Bor H5907 HC/Np and/ Achbor
וְ/שָׁפָ֣ן
ve./sha.Fan H8227 HC/Np and/ Shaphan
וַ/עֲשָׂיָ֗ה
va./'a.sa.Yah H6222 HC/Np and/ Asaiah
אֶל
'el- H413 HR to
חֻלְדָּ֨ה
chul.Dah H2468 HNp Huldah
הַ/נְּבִיאָ֜ה
ha./ne.vi.'Ah H5031 HTd/Ncfsa the/ prophetess
אֵ֣שֶׁת
'E.shet H802 HNcfsc (the) wife of
שַׁלֻּ֣ם
sha.Lum H7967 HNp Shallum
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
תִּקְוָ֗ה
tik.Vah H8616 HNp Tikvah
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
חַרְחַס֙
char.Chas H2745 HNp Harhas
שֹׁמֵ֣ר
sho.Mer H8104 HVqrmsa (the) keeper
הַ/בְּגָדִ֔ים
ha./be.ga.Dim H899 HTd/Ncmpa of the/ garments
וְ/הִ֛יא
ve./Hi' H1931 HC/Pp3fs and/ she
יֹשֶׁ֥בֶת
yo.She.vet H3427 HVqrfsa (was) dwelling
בִּ/ירוּשָׁלִַ֖ם
bi./ru.sha.Lim H3389 HR/Np in/ Jerusalem
בַּ/מִּשְׁנֶ֑ה
ba./mish.Neh H4932 HRd/Ncmsa in the/ second district
וַֽ/יְדַבְּר֖וּ
va/y.da.be.Ru H1696 HC/Vpw3mp and/ they spoke
אֵלֶֽי/הָ
'e.Lei./ha H413 HR/Sp3fs to/ her
הפניות שטרונג
  • H296 — אֲחִיקָם (ʼĂchîyqâm, akh-ee-kawm'): מ־אָח (ʼâch) [H251] ומ־קוּם (qûwm) [H6965]; אח של קימה (כלומר, רם); אֲחִיקָם, איש ישראלי
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
  • H899 — בֶּגֶד (beged, behg'-ed): מ־בָּגַד (bâgad) [H898]; כיסוי, כלומר לבוש; וגם בגידה או שוד
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2468 — חֻלְדָּה (Chuldâh, khool-daw'): נקבה של חֹלֶד (chôled) [H2467]; חֻלְדָּה, אישה ישראלית
  • H2518 — חִלְקִיָּה (Chilqîyâh, khil-kee-yaw'): או חִלְקִיָּהוּ (Chilqîyâhûw); מ־חֵלֶק (chêleq) [H2506] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; חלקו של יה; חִלְקִיָּה, שמם של שמונה ישראלים
  • H2745 — חַרְחַס (Charchaç, khar-khas'): מן אותה מילה כמו חֶרֶס (chereç) [H2775]; אולי מבריק; חרחס, איש מישראל
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H4932 — מִשְׁנֶה (mishneh, mish-neh'): מן שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בדיוק, חזרה, כלומר העתק (עותק של מסמך), או כפל (בכמות); ומכאן — שני (בסדר, במעלה, בגיל, באיכות או במיקום)
  • H5031 — נְבִיאָה (nᵉbîyʼâh, neb-ee-yaw'): נקבה של נָבִיא (nâbîyʼ) [H5030]; נביאה, או (בהוראה כללית) אישה שניחנה בהשראה אלוהית; ומכאן, משוררת; ועל דרך ההקשר, אשתו של נביא
  • H5907 — עַכְבּוֹר (ʻAkbôwr, ak-bore'): כנראה במקום עַכְבָּר (ʻakbâr) [H5909]; עַכְבּוֹר, שמו של איש אדומי ושל שני אנשים ישראלים
  • H6222 — עֲשָׂיָה (ʻĂsâyâh, aw-saw-yaw'): מן עָשָׂה (ʻâsâh) [H6213] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה עשה; עֲשָׂיָה (Asajah), שמם של שלושה או ארבעה ישראלים
  • H7967 — שַׁלּוּם (Shallûwm, shal-loom'): או (בקיצור) שַׁלֻּם (Shallum); זהה לשִׁלּוּם (shillûwm) [H7966]; שלום, שמם של ארבעה־עשר ישראלים
  • H8104 — שָׁמַר (shâmar, shaw-mar'): שורש ראשוני; בעיקרו, לגדור מסביב (כמו בקוצים), כלומר לשמור; ובאופן כללי, להגן, לתת את הדעת על, וכדומה
  • H8227 — שָׁפָן (shâphân, shaw-fawn'): מן שָׂפַן (sâphan) [H8226]; מין של שפן סלעים (על שם הסתתרותו), כלומר ככל הנראה השפן הסלעי (היראקס)
  • H8616 — תִּקְוָה (Tiqvâh, tik-vaw'): אותה מילה כמו תִּקְוָה (tiqvâh) [H8615]; תִּקְוָה, שמם של שני ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים ב › פרק 22 › פסוק 14