• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H683 — אֲצַלְיָהוּ (ʼĂtsalyâhûw, ats-al-yaw'-hoo): מן אָצַל (ʼâtsal) [H680] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050] בהארכה; יה שמר; אֲצַלְיָהוּ, איש ישראלי (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר (EN)
• H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש (EN)
• H2891 — טָהֵר (ṭâhêr, taw-hare'): שורש קדום; כראוי, להיות בהיר; כלומר (במשתמע); לִהְיוֹת טָהוֹר (מבחינה פיזית — תקין, צלול, ללא תערובת; מבחינה לוויטית — בלתי מזוהם; מבחינה מוסרית — חף מפשע או קדוש) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3098 — יוֹאָח (Yôwʼâch, yo-awkh'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן אָח (ʼâch) [H251]; יהוה הוא אח; יוֹאָח, שמם של ארבעה ישראלים (EN)
• H3099 — יוֹאָחָז (Yôwʼâchâz, yo-aw-khawz'): צורה של יְהוֹאָחָז (Yᵉhôwʼâchâz) [H3059]; יוֹאָחָז, שמם של שני ישראלים (EN)
• H4427 — מָלַךְ (mâlak, maw-lak'): שורש קדום; למלוך; בהוראה התחילית: לעלות על כס המלכות; בבניין הגורם: להמליך; ומכאן (במשתמע) להיוועץ (EN)
• H4641 — מַעֲשֵׂיָה (Maʻăsêyâh, mah-as-ay-yaw'): או מַעֲשֵׂיָהוּ (Maʻăsêyâhûw); מ־מַעֲשֶׂה (maʻăseh) [H4639] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; מעשה יה; מעשיה, שמם של שישה עשר ישראלים (EN)
• H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב) (EN)
• H6240 — עָשָׂר (ʻâsâr, aw-sawr'): עבור עֶשֶׂר (ʻeser) [H6235]; עשר (רק בהרכב), כלומר ־עשרה/־עשר; וכן (בצורת המספר הסודר) ־עשרה/־עשר (העשירי לאחר עשרה) (EN)
• H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים) (EN)
• H8083 — שְׁמֹנֶה (shᵉmôneh, shem-o-neh'): או שְׁמוֹנֶה (shᵉmôwneh); נקבה שְׁמֹנָה (shᵉmônâh); או שְׁמוֹנָה (shᵉmôwnâh); כנראה מן שָׁמֵן (shâmên) [H8082] לפי רעיון המלאות; מספר מונה, שמונה (כאילו תוספת מעל השבע ה'מושלמת'); וגם (כמספר סודר) שמיני (EN)
• H8141 — שָׁנֶה (shâneh, shaw-neh'): (ברבים או (נקבה) שָׁנָה (shânâh); מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; שנה (כמחזור של זמן) (EN)
• H8227 — שָׁפָן (shâphân, shaw-fawn'): מן שָׂפַן (sâphan) [H8226]; מין של שפן סלעים (על שם הסתתרותו), כלומר ככל הנראה השפן הסלעי (היראקס) (EN)
• H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• מַעֲשֵׂיָ֣הוּ — ירמיה 21:1, ירמיה 29:21, ירמיה 29:25
• הַמַּזְכִּ֔יר — שמואל ב 8:16, שמואל ב 20:24, דברי הימים א 18:15
• שָׁ֠לַח אֶת שָׁפָ֨ן — מלכים ב 22:3, מלכים ב 22:12, מלכים ב 22:14, ירמיה 26:24, ירמיה 29:3, ירמיה 36:10, ירמיה 39:14, ירמיה 40:11, יחזקאל 8:11
• שְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ — ירמיה 1:2-3

הפניות הדדיות (4): מלכים ב 18:18, דברי הימים ב 24:5, דברי הימים ב 34:17, ירמיה 25:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: מזכיר (פקיד המלוכה); שָׁפָן
• Torrey’s: בית המקדש הראשון
• Nave's: אֲצַלְיָהוּ; יואח; יואחז; נדיבות; מַעֲשֵׂיָהוּ; שָׁפָן; מקדש