ירמיה 29:25

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 29 > פסוק 25

ירמיה 29:25


← ירמיה 29:24 ירמיה 29:25 (MT) ירמיה 29:26 →
וְאֶל שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃
כֹּֽה אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל כָּל הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל צְפַנְיָ֤ה בֶן מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כָּל הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃
יְהוָ֞ה נְתָנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּ֚חַת יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְי֤וֹת פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה לְכָל אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָתַתָּ֥ה אֹת֛וֹ אֶל הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל הַצִּינֹֽק׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּֽהH3541 אָמַ֞רH559 יְהוָ֧הH3068 צְבָא֛וֹתH6635 אֱלֹהֵ֥יH430 יִשְׂרָאֵ֖לH3478 לֵאמֹ֑רH559 יַ֡עַןH3282 אֲשֶׁ֣רH834 אַתָּה֩H859 שָׁלַ֨חְתָּH7971 בְשִׁמְכָ֜הH8034 סְפָרִ֗יםH5612 אֶלH413 כָּלH3605 הָעָם֙H5971 אֲשֶׁ֣רH834 בִּירוּשָׁלִַ֔םH3389 וְאֶלH413 צְפַנְיָ֤הH6846 בֶןH1121 מַֽעֲשֵׂיָה֙H4641 הַכֹּהֵ֔ןH3548 וְאֶ֥לH413 כָּלH3605 הַכֹּהֲנִ֖יםH3548 לֵאמֹֽר׃H559


המקור העברי

כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כֹּֽה
koh- H3541 HD thus
אָמַ֞ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֧ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
צְבָא֛וֹת
tze.va.'ot H6635 HNcbpa of hosts
אֱלֹהֵ֥י
'e.lo.Hei H430 HNcmpc (the) God of
יִשְׂרָאֵ֖ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
לֵ/אמֹ֑ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
יַ֡עַן
Ya.'an H3282 HC because
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr that
אַתָּה֩
'a.Tah H859 HPp2ms you
שָׁלַ֨חְתָּ
sha.Lach.ta H7971 HVqp2ms you sent
בְ/שִׁמְ/כָ֜ה
ve./shim./Khah H8034 HR/Ncmsc/Sp2ms in/ own name/ your
סְפָרִ֗ים
se.fa.Rim H5612 HNcmpa letters
אֶל
'el- H413 HR to
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הָ/עָם֙
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr which
בִּ/ירוּשָׁלִַ֔ם
bi./ru.sha.Lim H3389 HR/Np (is) in/ Jerusalem
וְ/אֶל
ve./'el- H413 HC/R and/ to
צְפַנְיָ֤ה
tze.fan.Yah H6846 HNp Zephaniah
בֶן
ven- H1121 HNcmsc (the) son of
מַֽעֲשֵׂיָה֙
ma.'a.se.Yah H4641 HNp Maaseiah
הַ/כֹּהֵ֔ן
ha./ko.Hen H3548 HTd/Ncmsa the/ priest
וְ/אֶ֥ל
ve./'El H413 HC/R and/ to
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הַ/כֹּהֲנִ֖ים
ha./ko.ha.Nim H3548 HTd/Ncmpa the/ priests
לֵ/אמֹֽר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4641 — מַעֲשֵׂיָה (Maʻăsêyâh, mah-as-ay-yaw'): או מַעֲשֵׂיָהוּ (Maʻăsêyâhûw); מ־מַעֲשֶׂה (maʻăseh) [H4639] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; מעשה יה; מעשיה, שמם של שישה עשר ישראלים
  • H5612 — סֵפֶר (çêpher, say'-fer): או (נקבה) סִפְרָה (çiphrâh); (תהילים 56:8 (אֲבֵדָה (ʼăbêdâh) [H9])), מן סָפַר (çâphar) [H5608]; בדיוק: כתיבה (האומנות או מסמך); ומכאן: ספר
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
  • H6846 — צְפַנְיָה (Tsᵉphanyâh, tsef-an-yaw'): או צְפַנְיָהוּ (Tsᵉphanyâhûw); מן צָפַן (tsâphan) [H6845] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה הסתיר; צְפַנְיָה, שמם של ארבעה ישראלים
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 29 › פסוק 25