כתבי הקודש > נחמיה > פרק 6 > פסוק 5

נחמיה 6:5

← נחמיה 6:4	נחמיה 6:5 (MT)	נחמיה 6:6 →
וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלַ֛י כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אַרְבַּ֣ע פְּעָמִ֑ים וָאָשִׁ֥יב אוֹתָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃	וַיִּשְׁלַח֩ אֵלַ֨י סַנְבַלַּ֜ט כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה פַּ֥עַם חֲמִישִׁ֖ית אֶֽת נַעֲר֑וֹ וְאִגֶּ֥רֶת פְּתוּחָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃	כָּת֣וּב בָּ֗הּ בַּגּוֹיִ֤ם נִשְׁמָע֙ וְגַשְׁמ֣וּ אֹמֵ֔ר אַתָּ֤ה וְהַיְּהוּדִים֙ חֹשְׁבִ֣ים לִמְר֔וֹד עַל כֵּ֛ן אַתָּ֥ה בוֹנֶ֖ה הַחוֹמָ֑ה וְאַתָּ֗ה הֹוֶ֤ה לָהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁלַח֩^H7971 אֵלַ֨י^H413 סַנְבַלַּ֜ט^H5571 כַּדָּבָ֥ר^H1697 הַזֶּ֛ה^H2088 פַּ֥עַם^H6471 חֲמִישִׁ֖ית^H2549 אֶֽת^H853 נַעֲר֑וֹ^H5288 וְאִגֶּ֥רֶת^H107 פְּתוּחָ֖ה^H6605 בְּיָדֽוֹ׃^H3027

המקור העברי

וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת־נַעֲרֹו וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדֹו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּשְׁלַח֩	va/i.yish.Lach	H7971	HC/Vqw3ms	and/ he sent
אֵלַ֨/י	'e.La/i	H413	HR/Sp1cs	to/ me
סַנְבַלַּ֜ט	san.va.Lat	H5571	HNp	Sanballat
כַּ/דָּבָ֥ר	ka./da.Var	H1697	HRd/Ncmsa	according to the/ manner
הַ/זֶּ֛ה	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
פַּ֥עַם	Pa.'am	H6471	HNcfsa	a time
חֲמִישִׁ֖ית	cha.mi.Shit	H2549	HAofsa	fifth
אֶֽת	'et-	H853	HTo	(obj.)
נַעֲר֑/וֹ	na.'a.R/o	H5288	HNcmsc/Sp3ms	servant/ his
וְ/אִגֶּ֥רֶת	ve./'i.Ge.ret	H107	HC/Ncfsc	and/ a letter
פְּתוּחָ֖ה	pe.tu.Chah	H6605	HVqsfsa	open
בְּ/יָדֽ/וֹ	be./ya.D/o	H3027	HR/Ncbsc/Sp3ms	(was) in/ hand/ his

הפניות שטרונג

H107 — אִגֶּרֶת (ʼiggereth, ig-eh'-reth): צורת הנקבה של אִגְּרָא (ʼiggᵉrâʼ) [H104]; אִגֶּרֶת
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H2549 — חֲמִישִׁי (chămîyshîy, kham-ee-shee'): או חֲמִשִּׁי (chămishshîy); מספר סודר מן חָמֵשׁ (châmêsh) [H2568]; חמישי; וגם חלק חמישי (חומש)
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
H5571 — סַנְבַלַּט (Çanballaṭ, san-bal-lat'): ממוצא זר; סַנְבַלַּט, סַטְרַפ פרסי של שומרון
H6471 — פַּעַם (paʻam, pah'-am): או (נקבה) פַּעֲמָה (paʻămâh); מן פָּעַם (pâʻam) [H6470]; מכה, במובן מילולי או מושאל (בשימושים שונים, כמפורט להלן)
H6605 — פָּתַח (pâthach, paw-thakh'): שורש ראשוני; לפתוח לרווחה (כפשוטו או בהשאלה); ובמיוחד: להתיר, להתחיל, לחרוש, לפתח (לחרות)
H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְאִגֶּ֥רֶת פְּתוּחָ֖ה — מלכים ב 18:26-28, האיגרת השנייה אל הקורינתים 2:11, האיגרת השנייה אל הקורינתים 11:13-15, האיגרת אל האפסים 6:11, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 2:10

הפניות הדדיות (4): מלכים א 21:8, דברי הימים ב 32:17, ירמיה 29:25, מעשי השליחים 24:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: גֶּשֶׁם; אגרות; טוביה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 6 › פסוק 5

נחמיה 6:5

תוכן עניינים

נחמיה 6:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

נחמיה 6:5

נחמיה 6:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש