• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H2167 — זָמַר (zâmar, zaw-mar'): שורש קדום (אולי זהה לזָמַר (zâmar) [H2168] באמצעות הרעיון של הכאה באצבעות); כראוי, לנגוע במיתרים או בחלקים של כלי נגינה, כלומר; לפרוט עליו; לנגן, בליווי הקול; ומכאן להלל בשיר ובנגינה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H7919 — שָׂכַל (sâkal, saw-kal'): שורש קדום; להיות (ובבניין הגורם, לעשות או לנהוג) נבון וזהיר, ומכאן — משכיל ובעל תבונה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• מֶ֖לֶךְ — תהלים 47:3, תהלים 47:9, זכריה 14:9, חזון יוחנן 11:15
• זַמְּר֥וּ — האיגרת הראשונה אל הקורינתים 14:14-15, האיגרת אל הקולוסים 3:16

הפניות הדדיות (18): נחמיה 10:29, תהלים 5:3, תהלים 9:12, תהלים 22:29, תהלים 48:3, תהלים 66:2, תהלים 95:1, תהלים 98:6, תהלים 103:1, תהלים 105:2, תהלים 147:7, ישעיה 2:16, הושע 13:10, הבשורה על פי מתי 6:13, הבשורה על פי מרקוס 14:26, האיגרת אל האפסים 5:19, האיגרת אל הקולוסים 3:23, חזון יוחנן 19:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: הלל ותהילה
• Nave's: אלוהים; מוזיקה; הלל ותהילה