תהלים 137:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 137 > פסוק 6

תהלים 137:6


← תהלים 137:5 תהלים 137:6 (MT) תהלים 137:7 →
אִֽם אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃
תִּדְבַּ֥ק לְשׁוֹנִ֨י׀ לְחִכִּי֮ אִם לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃
זְכֹ֤ר יְהוָ֨ה׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃

נוסח הפסוק

MT

תִּדְבַּ֥קH1692 לְשׁוֹנִ֨י׀H3956 לְחִכִּי֮H2441 אִםH518 לֹ֪אH3808 אֶ֫זְכְּרֵ֥כִיH2142 אִםH518 לֹ֣אH3808 אַ֭עֲלֶהH5927 אֶתH853 יְרוּשָׁלִַ֑םH3389 עַ֝֗לH5921 רֹ֣אשׁH7218 שִׂמְחָתִֽי׃H8057


המקור העברי

תִּדְבַּק־לְשֹׁונִי ׀ לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
תִּדְבַּ֥ק
tid.Bak- H1692 HVqi3fs may it cleave
לְשׁוֹנִ֨/י
le.sho.N/i H3956 HNcbsc/Sp1cp tongue/ my
לְ/חִכִּ/י֮
le./chi.K/i H2441 HR/Ncmsc/Sp1cs to/ palate/ my
אִם
'im- H518 HC if
לֹ֪א
lo' H3808 HTn not
אֶ֫זְכְּרֵ֥/כִי
'ez.ke.Re./khi H2142 HVqi1cs/Sp2fs I will remember/ you
אִם
'im- H518 HC if
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
אַ֭עֲלֶה
'A.'a.leh H5927 HVhi1cs I will lift up
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יְרוּשָׁלִַ֑ם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
עַ֝֗ל
'Al H5921 HR above
רֹ֣אשׁ
rosh H7218 HNcmsc (the) chief of
שִׂמְחָתִֽ/י
sim.cha.T/i H8057 HNcfsc/Sp1cs joy/ my
הפניות שטרונג
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1692 — דָּבַק (dâbaq, daw-bak'): שורש קדום; כפשוטו, להיצמד בפגיעה, כלומר לדבוק או להידבק; ובהשאלה, ללכוד במרדף
  • H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר
  • H2441 — חֵךְ (chêk, khake): כנראה מן חָנַךְ (chânak) [H2596] במשמעות של טעימה; בעצם, החֵךְ או פנים הפה; מכאן, הפה עצמו (ככלי הדיבור, הטעם והנשיקה)
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
  • H8057 — שִׂמְחָה (simchâh, sim-khaw'): מן שָׂמֵחַ (sâmêach) [H8056]; עליזות או שמחה, (דתית או של חג)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 137 › פסוק 6