תהלים 118:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 118 > פסוק 10

תהלים 118:10


← תהלים 118:9 תהלים 118:10 (MT) תהלים 118:11 →
ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃
כָּל גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃
סַבּ֥וּנִי גַם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃

נוסח הפסוק

MT

כָּלH3605 גּוֹיִ֥םH1471 סְבָב֑וּנִיH5437 בְּשֵׁ֥םH8034 יְ֝הוָ֗הH3068 כִּ֣יH3588 אֲמִילַֽם׃H4135


המקור העברי

כָּל־גֹּויִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
גּוֹיִ֥ם
go.Yim H1471 HNcmpa nations
סְבָב֑וּ/נִי
se.va.Vu./ni H5437 HVqp3cp/Sp1cs they surrounded/ me
בְּ/שֵׁ֥ם
be./Shem H8034 HR/Ncmsc in/ (the) name of
יְ֝הוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
כִּ֣י
ki H3588 HC for
אֲמִילַֽ/ם
'a.mi.La/m H4135 HVhi1cs/Sp3mp I fended off/ them
הפניות שטרונג
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4135 — מוּל (mûwl, mool): שורש יסודי; לְקַצֵּץ, כלומר לקטוע (ובפרט את העורלה, היינו לָמוּל, לערוך ברית מילה); במשמעות מושאלת, לְהַקְהוֹת; ובהשאלה, לְהַשְׁמִיד
  • H5437 — סָבַב (çâbab, saw-bab'): שורש קדום; לָסוֹב, להקיף או לתחום; משמש בהוראות שונות, כפשוטו ובהשאלה
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 118 › פסוק 10