נחמיה 2:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 2 > פסוק 20

נחמיה 2:20


← נחמיה 2:19 נחמיה 2:20 (MT) נחמיה 3:1 →
וַיִּשְׁמַע֩ סַנְבַלַּ֨ט הַחֹרֹנִ֜י וְטֹבִיָּ֣ה׀ הָעֶ֣בֶד הָֽעַמּוֹנִ֗י וְגֶ֙שֶׁם֙ הָֽעַרְבִ֔י וַיַּלְעִ֣גוּ לָ֔נוּ וַיִּבְז֖וּ עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ מָֽה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים הַעַ֥ל הַמֶּ֖לֶךְ אַתֶּ֥ם מֹרְדִֽים׃
וָאָשִׁ֨יב אוֹתָ֜ם דָּבָ֗ר וָאוֹמַ֤ר לָהֶם֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם ה֚וּא יַצְלִ֣יחַֽ לָ֔נוּ וַאֲנַ֥חְנוּ עֲבָדָ֖יו נָק֣וּם וּבָנִ֑ינוּ וְלָכֶ֗ם אֵֽין חֵ֧לֶק וּצְדָקָ֛ה וְזִכָּר֖וֹן בִּירוּשָׁלִָֽם׃
וַיָּ֡קָם אֶלְיָשִׁיב֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וַיִּבְנוּ֙ אֶת שַׁ֣עַר הַצֹּ֔אן הֵ֣מָּה קִדְּשׁ֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֖ידוּ דַּלְתֹתָ֑יו וְעַד מִגְדַּ֤ל הַמֵּאָה֙ קִדְּשׁ֔וּהוּ עַ֖ד מִגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וָאָשִׁ֨יבH7725 אוֹתָ֜םH853 דָּבָ֗רH1697 וָאוֹמַ֤רH559 לָהֶם֙ אֱלֹהֵ֣יH430 הַשָּׁמַ֔יִםH8064 ה֚וּאH1931 יַצְלִ֣יחַֽH6743 לָ֔נוּ וַאֲנַ֥חְנוּH587 עֲבָדָ֖יוH5650 נָק֣וּםH6965 וּבָנִ֑ינוּH1129 וְלָכֶ֗ם אֵֽיןH369 חֵ֧לֶקH2506 וּצְדָקָ֛הH6666 וְזִכָּר֖וֹןH2146 בִּירוּשָׁלִָֽם׃H3389


המקור העברי

וָאָשִׁיב אֹותָם דָּבָר וָאֹומַר לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו נָקוּם וּבָנִינוּ וְלָכֶם אֵין־חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרֹון בִּירוּשָׁלִָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וָ/אָשִׁ֨יב
va./'a.Shiv H7725 HC/Vhw1cs and/ I brought back
אוֹתָ֜/ם
'o.Ta/m H853 HTo/Sp3mp (obj.)/ them
דָּבָ֗ר
da.Var H1697 HNcmsa word
וָ/אוֹמַ֤ר
va./'o.Mar H559 HC/Vqw1cs and/ I said
לָ/הֶם֙
la./Hem HR/Sp3mp to/ them
אֱלֹהֵ֣י
'e.lo.Hei H430 HNcmpc (the) God of
הַ/שָּׁמַ֔יִם
ha./sha.Ma.yim H8064 HTd/Ncmpa the/ heavens
ה֚וּא
hu' H1931 HPp3ms he
יַצְלִ֣יחַֽ
yatz.Li.ach H6743 HVhi3ms he will grant success
לָ֔/נוּ
La./nu HR/Sp1cp to/ us
וַ/אֲנַ֥חְנוּ
va./'a.Nach.nu H587 HC/Pp1cp and/ we
עֲבָדָ֖י/ו
'a.va.Da/v H5650 HNcmpc/Sp3ms servants/ his
נָק֣וּם
na.Kum H6965 HVqi1cp we will arise
וּ/בָנִ֑ינוּ
u./va.Ni.nu H1129 HC/Vqq1cp and/ we will rebuild
וְ/לָ/כֶ֗ם
ve./la./Khem HC/R/Sp2mp and/ (belongs) to/ you
אֵֽין
'ein- H369 HTn not
חֵ֧לֶק
Che.lek H2506 HNcmsa a share
וּ/צְדָקָ֛ה
u./tze.da.Kah H6666 HC/Ncfsa and/ a right
וְ/זִכָּר֖וֹן
ve./zi.ka.Ron H2146 HC/Ncmsa and/ a memorial
בִּ/ירוּשָׁלִָֽם
bi./ru.sha.Lim H3389 HR/Np in/ Jerusalem
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H587 — אֲנַחְנוּ (ʼănachnûw, an-akh'-noo): כנראה מן אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אנחנו
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1129 — בָּנָה (bânâh, baw-naw'): שורש קדום; לבנות (במובן המילולי ובמובן המושאל)
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2146 — זִכְרוֹן (zikrôwn, zik-rone'): מן זָכַר (zâkar) [H2142]; מזכרת (או דבר, יום או כתב שראוי לזוכרו)
  • H2506 — חֵלֶק (chêleq, khay'lek): מ־חָלַק (châlaq) [H2505]; בעיקרו: חלקלקוּת (של הלשון); וגם: חלק, נחלה שהוקצתה
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H6666 — צְדָקָה (tsᵉdâqâh, tsed-aw-kaw'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדקה (בהפשטה), מן הצד הסובייקטיבי (יושר), מן הצד האובייקטיבי (משפט וצדק), מבחינה מוסרית (מידה טובה) או בהשאלה (שגשוג)
  • H6743 — צָלַח (tsâlach, tsaw-lakh'): או צָלֵחַ (tsâlêach); שורש ראשוני; לדחוף קדימה, במובנים שונים (כפשוטו או בהשאלה, פועל יוצא או עומד)
  • H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 2 › פסוק 20