כתבי הקודש > מיכה > פרק 1 > פסוק 11

מיכה 1:11

← מיכה 1:10	מיכה 1:11 (MT)	מיכה 1:12 →
בְּגַת֙ אַל תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר התפלשתי	עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ׃	כִּֽי חָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽי יָ֤רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרוּשָׁלִָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

עִבְרִ֥י^H5674 לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת^H3427 שָׁפִ֖יר^H8208 עֶרְיָה^H6181 בֹ֑שֶׁת^H1322 לֹ֤א^H3808 יָֽצְאָה֙^H3318 יוֹשֶׁ֣בֶת^H3427 צַֽאֲנָ֔ן^H6630 מִסְפַּד֙^H5594 בֵּ֣ית^H1018 הָאֵ֔צֶל^H1018 יִקַּ֥ח^H3947 מִכֶּ֖ם^H4480 עֶמְדָּתֽוֹ׃^H5979

המקור העברי

עִבְרִי לָכֶם יֹושֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יֹושֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתֹו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
עִבְרִ֥י	'iv.Ri	H5674	HVqv2fs	pass on
לָ/כֶ֛ם	la./Khem		HR/Sp2mp	(for)/ yourselves
יוֹשֶׁ֥בֶת	yo.She.vet	H3427	HVqrfsc	O inhabitant(s) of
שָׁפִ֖יר	sha.Fir	H8208	HNp	Shaphir
עֶרְיָה	'er.yah-	H6181	HNcfsa	nakedness
בֹ֑שֶׁת	Vo.shet	H1322	HNcfsa	shame
לֹ֤א	lo'	H3808	HTn	not
יָֽצְאָה֙	ya.tze.'Ah	H3318	HVqp3fs	she came forth
יוֹשֶׁ֣בֶת	yo.She.vet	H3427	HVqrfsc	(the) inhabitant(s) of
צַֽאֲנָ֔ן	tza.'a.Nan	H6630	HNp	Zaanan
מִסְפַּד֙	mis.Pad	H5594	HNcmsc	(the) lament of
בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל	beit ha.'E.tzel	H1018	HNp	Beth Ezel
יִקַּ֥ח	yi.Kach	H3947	HVqi3ms	it will take
מִ/כֶּ֖ם	mi./Kem	H4480	HR/Sp2mp	from/ you
עֶמְדָּתֽ/וֹ	em.da.T/o	H5979	HNcfsc/Sp3ms	standing ground/ its

הפניות שטרונג

H1018 — בֵּית הָאֵצֶל (Bêyth hâʼêtsel, bayth haw-ay'-tsel): מן בַּיִת (bayith) [H1004] ומן אֵצֶל (ʼêtsel) [H681] עם ה"א היידוע משובצת; בית הצד; בית האצל, מקום בארץ ישראל
H1322 — בֹּשֶׁת (bôsheth, bo'-sheth): מן בּוּשׁ (bûwsh) [H954]; בּוּשָׁה (הן התחושה והן המצב, וכן הגורם לה); ומכאן במשמעות מושאלת (בייחוד) אליל
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
H4553 — מִסְפֵּד (miçpêd, mis-pade'): מן סָפַד (çâphad) [H5594]; מִסְפֵּד, קינה
H5594 — סָפַד (çâphad, saw-fad'): שורש קדום; בעיקרו, לתלוש את השיער ולהכות על החזה (כמנהג בני המזרח באבלם); בדרך כלל לקונן; ומכאן, ליילל
H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות)
H5979 — עֶמְדָּה (ʻemdâh, em-daw'): מן עָמַד (ʻâmad) [H5975]; עֶמְדָּה, כלומר מקום מגורים
H6181 — עֶרְיָה (ʻeryâh, er-yaw'): עבור עֶרְוָה (ʻervâh) [H6172]; עירום
H6630 — צַאֲנָן (Tsaʼănân, tsah-an-awn'): מן אותו השורש כמו צֹאן (tsôʼn) [H6629], בשימוש פועלי; מרעה צאן; צאנן, מקום בארץ ישראל
H8208 — שָׁפִיר (Shâphîyr, shaf-eer'): מן שָׁפַר (shâphar) [H8231]; יפה; שפיר, מקום בארץ ישראל

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

עִבְרִ֥י — ישעיה 16:2, ירמיה 48:6, ירמיה 48:9
יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר — ישעיה 20:4, ישעיה 47:2-3, ירמיה 13:22, יחזקאל 16:37, מיכה 1:8, נחום 3:5

הפניות הדדיות (5): שמות 32:25, ישעיה 3:17, ישעיה 20:2, איכה 4:21, חזון יוחנן 3:18

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: בית האצל; שפיר; צאנן

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מיכה › פרק 1 › פסוק 11

מיכה 1:11

תוכן עניינים

מיכה 1:11

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מיכה 1:11

מיכה 1:11

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש