ירמיה 48:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 48 > פסוק 9

ירמיה 48:9


← ירמיה 48:8 ירמיה 48:9 (MT) ירמיה 48:10 →
וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל כָּל עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
תְּנוּ צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃
אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם׃

נוסח הפסוק

MT

תְּנוּH5414 צִ֣יץH6731 לְמוֹאָ֔בH4124 כִּ֥יH3588 נָצֹ֖אH5323 תֵּצֵ֑אH3318 וְעָרֶ֙יהָ֙H5892 לְשַׁמָּ֣הH8047 תִֽהְיֶ֔ינָהH1961 מֵאֵ֥יןH369 יוֹשֵׁ֖בH3427 בָּהֵֽן׃H2004


המקור העברי

תְּנוּ־צִיץ לְמֹואָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יֹושֵׁב בָּהֵן׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
תְּנוּ
te.nu- H5414 HVqv2mp give
צִ֣יץ
tzitz H6731 HNcmsa salt
לְ/מוֹאָ֔ב
le./mo.'Av H4124 HR/Np to/ Moab
כִּ֥י
ki H3588 HC for
נָצֹ֖א
na.Tzo' H5323 HVqa (surely) flying
תֵּצֵ֑א
te.Tze' H3318 HVqi3fs it will go out
וְ/עָרֶ֨י/הָ֙
ve./'a.Rei./ha H5892 HC/Ncfpc/Sp3fs and/ cities/ its
לְ/שַׁמָּ֣ה
le./sha.Mah H8047 HR/Ncfsa (into)/ a waste
תִֽהְיֶ֔ינָה
tih.Yei.nah H1961 HVqi3fp they will become
מֵ/אֵ֥ין
me./'Ein H369 HR/Tn from/ not
יוֹשֵׁ֖ב
yo.Shev H3427 HVqrmsa inhabitant
בָּ/הֵֽן
ba./Hen H2004 HR/Sp3fp in (the)/ them
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2004 — הֵן (hên, hane): נקבה ברבים מן הוּא (hûwʼ) [H1931]; הֵן (בשימוש בלשון נקבה: "הֵנָּה") — משמש רק להדגשה
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4124 — מוֹאָב (Môwʼâb, mo-awb): מן צורה מוארכת של התחילית היחסית m- ושל אָב (ʼâb) [H1]; מן (אביה (של האם)); מוֹאָב, בנו של לוט שנולד מגילוי עריות; וכן ארצו וצאצאיו
  • H5323 — נָצָא (nâtsâʼ, naw-tsaw'): שורש ראשוני; ללכת משם, להסתלק
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H6731 — צִיץ (tsîyts, tseets): או צִץ (tsits); מן צוּץ (tsûwts) [H6692]; בעיקרו: נוצץ, מבהיק, כלומר טס (לוח מתכת) ממורט; וכן פרח (על שום צבעיו העזים); וכן כנף (על שום נצנוצה באוויר)
  • H8047 — שַׁמָּה (shammâh, sham-maw'): מן שָׁמֵם (shâmêm) [H8074]; חורבן; ומכאן בהשאלה, תדהמה ושיממון
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): מלכים ב 7:7, מיכה 1:11

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 48 › פסוק 9