ירמיה 2:35

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 2 > פסוק 35

ירמיה 2:35


← ירמיה 2:34 ירמיה 2:35 (MT) ירמיה 2:36 →
גַּ֤ם בִּכְנָפַ֙יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל כָּל אֵֽלֶּה׃
וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃
מַה תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ תֵּב֔וֹשִׁי כַּאֲשֶׁר בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃

נוסח הפסוק

MT

וַתֹּֽאמְרִי֙H559 כִּ֣יH3588 נִקֵּ֔יתִיH5352 אַ֛ךְH389 שָׁ֥בH7725 אַפּ֖וֹH639 מִמֶּ֑נִּיH4480 הִנְנִי֙H2005 נִשְׁפָּ֣טH8199 אוֹתָ֔ךְH853 עַלH5921 אָמְרֵ֖ךְH559 לֹ֥אH3808 חָטָֽאתִי׃H2398


המקור העברי

וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפֹּו מִמֶּנִּי הִנְנִי נִשְׁפָּט אֹותָךְ עַל־אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/תֹּֽאמְרִי֙
va./to.me.Ri H559 HC/Vqw2fs and/ you said
כִּ֣י
ki H3588 HC that
נִקֵּ֔יתִי
ni.Kei.ti H5352 HVNp1cs I am innocent
אַ֛ךְ
'akh H389 HTa surely
שָׁ֥ב
shav H7725 HVqp3ms it has turned back
אַפּ֖/וֹ
'a.P/o H639 HNcmsc/Sp3ms anger/ his
מִמֶּ֑/נִּי
mi.Me./ni H4480 HR/Sp1cs from/ me
הִנְ/נִי֙
hi./Ni H2005 HTm/Sp1cs here/ I
נִשְׁפָּ֣ט
nish.Pat H8199 HVNrmsa (am) about to enter into judgment with
אוֹתָ֔/ךְ
'o.Ta/kh H853 HTo/Sp2fs with (the)/ you
עַל
'al- H5921 HR because
אָמְרֵ֖/ךְ
'a.me.Re/kh H559 HVqc/Sp2fs saying/ you
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
חָטָֽאתִי
cha.Ta.ti H2398 HVqp1cs I have sinned
הפניות שטרונג
  • H389 — אַךְ (ʼak, ak): קרוב ל־אָכֵן (ʼâkên) [H403]; מילית של חיוב: אכן, אמנם; ומכאן (בדרך של הגבלה) רק, אך
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H5352 — נָקָה (nâqâh, naw-kaw'): שורש קדום; להיות (או לעשות) נקי (כפשוטו או בהשאלה); ומכאן (במשמעות שלילית) להיות חשוף וריק, כלומר מוכחד
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H8199 — שָׁפַט (shâphaṭ, shaw-fat'): שורש קדום; לשפוט, כלומר לחרוץ את הדין (לזכות או לחובה); ומכאן במשתמע, לזכות בדין או להעניש; בהרחבה, למשול; בבניין הסביל, להתדיין (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 2 › פסוק 35