כתבי הקודש > ירמיה > פרק 12 > פסוק 11

ירמיה 12:11

← ירמיה 12:10	ירמיה 12:11 (MT)	ירמיה 12:12 →
רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִֽׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְס֖וּ אֶת חֶלְקָתִ֑י נָֽתְנ֛וּ אֶת חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃	שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֙מָּה֙ כָּל הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל לֵֽב׃	עַֽל כָּל שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדְדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽיהוָה֙ אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה אֶ֖רֶץ וְעַד קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְכָל בָּשָֽׂר׃

נוסח הפסוק

MT

שָׂמָהּ֙^H7760 לִשְׁמָמָ֔ה^H8077 אָבְלָ֥ה^H56 עָלַ֖י^H5921 שְׁמֵמָ֑ה^H8076 נָשַׁ֙מָּה֙^H8074 כָּל^H3605 הָאָ֔רֶץ^H776 כִּ֛י^H3588 אֵ֥ין^H369 אִ֖ישׁ^H376 שָׂ֥ם^H7760 עַל^H5921 לֵֽב׃^H3820

המקור העברי

שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל־הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
שָׂמָ/הּ֙	sa.Ma/h	H7760	HVqp3ms/Sp3fs	he has made/ it
לִ/שְׁמָמָ֔ה	li/sh.ma.Mah	H8077	HR/Ncfsa	into/ a desolation
אָבְלָ֥ה	'a.ve.Lah	H56	HVqp3fs	it is in mourning
עָלַ֖/י	'a.La/i	H5921	HR/Sp1cs	on/ me
שְׁמֵמָ֑ה	she.me.Mah	H8076	HAafsa	desolate
נָשַׁ֨מָּה֙	na.Sha.mah	H8074	HVNp3fs	it has been made desolate
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
הָ/אָ֔רֶץ	ha./'A.retz	H776	HTd/Ncbsa	the/ land
כִּ֛י	ki	H3588	HC	for
אֵ֥ין	'ein	H369	HTn	there not
אִ֖ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	(is) anyone
שָׂ֥ם	sam	H7760	HVqrmsa	(who) puts (it)
עַל	'al-	H5921	HR	on
לֵֽב	Lev	H3820	HNcmsa	heart

הפניות שטרונג

H56 — אָבַל (ʼâbal, aw-bal'): שורש קדום; לְקוֹנֵן, להתאבל
H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
H8074 — שָׁמֵם (shâmêm, shaw-mame'): שורש קדום; להמם (או בבניין עומד: לקהות ולהשתומם), כלומר להחריב ולהשים, או (בהשאלה) להדהים ולהמם (שתי המשמעויות בדרך כלל במובן סביל)
H8076 — שָׁמֵם (shâmêm, shaw-mame'): מן שָׁמֵם (shâmêm) [H8074]; חרב, שמם
H8077 — שְׁמָמָה (shᵉmâmâh, shem-aw-maw'): או שִׁמָמָה (shimâmâh); נקבה של שָׁמֵם (shâmêm) [H8076]; שממה, חורבן; בהשאלה, תדהמה והשתוממות

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אָבְלָ֥ה — ירמיה 12:4-8, ירמיה 14:2, ירמיה 23:10, איכה 1:1, איכה 5:22, זכריה 7:5
שָׂ֥ם — קהלת 7:2, ישעיה 42:25, ישעיה 57:1, מלאכי 2:2
שָׂמָהּ֙ — ירמיה 6:8, ירמיה 9:10, ירמיה 10:22, ירמיה 10:25, ירמיה 19:8

הפניות הדדיות (4): ירמיה 4:27, יואל 1:10, האיגרת אל הרומאים 8:20, האיגרת אל הרומאים 8:22

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: שממה
Torrey’s: מדבריות
Nave's: קשיחות לב (אי־תשובה); ירמיהו

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 12 › פסוק 11

ירמיה 12:11

תוכן עניינים

ירמיה 12:11

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 12:11

ירמיה 12:11

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש