• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה) (EN)
• H2389 — חָזָק (châzâq, khaw-zawk'): מ־חָזַק (châzaq) [H2388]; חזק (לרוב במובן שלילי: קשה, עז פנים, אלים) (EN)
• H2865 — חָתַת (châthath, khaw-thath'): שורש ראשוני; בעיקרו, להשפיל ולהפיל ארצה; ומכאן, לשבור ולמוטט, אם (כפשוטו) בכוח, או (בהשאלה) במבוכה ובפחד (EN)
• H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4696 — מֵצַח (mêtsach, may'-tsakh): מן שורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות בהיר, כלומר בולט; המצח (בהיותו גלוי ובולט) (EN)
• H4805 — מְרִי (mᵉrîy, mer-ee'): מן מָרָה (mârâh) [H4784]; מרירות, כלומר (בהשאלה) מרי, מרד; ובהוראה קונקרטית: מר, או מורד (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H6864 — צֹר (tsôr, tsore): מן צוּר (tsûwr) [H6696]; אבן (כאילו נלחצה בחוזקה או חודדה); (ומכאן, לפי השימוש) סכין (EN)
• H8068 — שָׁמִיר (shâmîyr, shaw-meer'): מן שָׁמַר (shâmar) [H8104] במובן המקורי של דקירה; קוץ; וכן (בשל חריפותו לשריטה) אבן יקרה, כנראה יהלום (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כְּשָׁמִ֛יר — זכריה 7:12
• תִירָ֤א — ישעיה 41:10, ישעיה 41:14, ישעיה 50:7, ירמיה 1:8, ירמיה 1:17, ירמיה 17:18, יחזקאל 2:6, מיכה 3:8, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 2:3, האיגרת השנייה אל טימותיוס 2:6

הפניות הדדיות (12): ישעיה 30:1, ירמיה 1:18, ירמיה 15:20, יחזקאל 3:27, יחזקאל 11:7, יחזקאל 12:2, יחזקאל 17:12, יחזקאל 24:3, יחזקאל 44:6, הושע 6:5, מעשי השליחים 18:9, איגרת פטרוס הראשונה 3:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: שמיר (אבן קשה); צור (אבן חלמיש); מנהיגים דתיים
• Torrey’s: אומץ לב קדוש; נביאים; מרד באלוהים
• Nave's: שמיר (אבן קשה); אומץ לב; צור (אבן חלמיש); קשיחות לב (אי־תשובה); משרת המשיח (כומר/מטיף)