יחזקאל 11:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 11 > פסוק 7

יחזקאל 11:7


← יחזקאל 11:6 יחזקאל 11:7 (MT) יחזקאל 11:8 →
הִרְבֵּיתֶ֥ם חַלְלֵיכֶ֖ם בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את וּמִלֵּאתֶ֥ם חוּצֹתֶ֖יהָ חָלָֽל׃
לָכֵ֗ן כֹּֽה אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ חַלְלֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שַׂמְתֶּ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ הֵ֥מָּה הַבָּשָׂ֖ר וְהִ֣יא הַסִּ֑יר וְאֶתְכֶ֖ם הוֹצִ֥יא מִתּוֹכָֽהּ׃
חֶ֖רֶב יְרֵאתֶ֑ם וְחֶ֙רֶב֙ אָבִ֣יא עֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

נוסח הפסוק

MT

לָכֵ֗ןH3651 כֹּֽהH3541 אָמַר֮H559 אֲדֹנָ֣יH136 יְהוִה֒H3069 חַלְלֵיכֶם֙H2491 אֲשֶׁ֣רH834 שַׂמְתֶּ֣םH7760 בְּתוֹכָ֔הּH8432 הֵ֥מָּהH1992 הַבָּשָׂ֖רH1320 וְהִ֣יאH1931 הַסִּ֑ירH5518 וְאֶתְכֶ֖םH853 הוֹצִ֥יאH3318 מִתּוֹכָֽהּ׃H8432


המקור העברי

לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתֹוכָהּ הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא הַסִּיר וְאֶתְכֶם הֹוצִיא מִתֹּוכָהּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לָ/כֵ֗ן
la./Khen H3651 HR/D (to)/ therefore
כֹּֽה
koh- H3541 HD thus
אָמַר֮
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
אֲדֹנָ֣/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs (the) Lord
יְהוִה֒
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
חַלְלֵי/כֶם֙
cha.lei./Khem H2491 HAampc/Sp2mp slain (ones)/ your
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr which
שַׂמְתֶּ֣ם
sam.Tem H7760 HVqp2mp you have put
בְּ/תוֹכָ֔/הּ
be./to.Kha/h H8432 HR/Ncmsc/Sp3fs in/ (the) midst of/ it
הֵ֥מָּה
He.mah H1992 HPp3mp they
הַ/בָּשָׂ֖ר
ha./ba.Sar H1320 HTd/Ncmsa (are) the/ meat
וְ/הִ֣יא
ve./Hi' H1931 HC/Pp3fs and/ it
הַ/סִּ֑יר
ha./Sir H5518 HTd/Ncbsa (is) the/ pot
וְ/אֶתְ/כֶ֖ם
ve./'et./Khem H853 HC/To/Sp2mp and/ (obj.)/ you
הוֹצִ֥יא
ho.Tzi' H3318 HVhp3ms he will bring out
מִ/תּוֹכָֽ/הּ
mi./to.Kha/h H8432 HR/Ncmsc/Sp3fs from/ (the) midst of/ it
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1320 — בָּשָׂר (bâsâr, baw-sawr'): מן בָּשַׂר (bâsar) [H1319]; בשר (על שם רעננותו); בהרחבה, גוף, אדם; וכן (בלשון נקייה) איבר מינו של הגבר
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H2491 — חָלָל (châlâl, khaw-lawl'): מ־חָלַל (châlal) [H2490]; מנוקב, דקור (ובייחוד עד מוות — חלל); ובהוראה מושאלת: מחולל, טמא
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H5518 — סִיר (çîyr, seer): או (נקבה) סִירָה (çîyrâh); או סִרָה (çirâh); (ירמיהו 52:18), משורש ראשוני שמשמעותו לרתוח; סיר; וגם קוץ (על שום צמיחתו המהירה); ומכאן, וו (חח)
  • H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
  • H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 11 › פסוק 7