כתבי הקודש > ירמיה > פרק 52 > פסוק 10

ירמיה 52:10

← ירמיה 52:9	ירמיה 52:10 (MT)	ירמיה 52:11 →
וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֨וּ אֹת֜וֹ אֶל מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים׃	וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ בָּבֶ֛ל אֶת בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת כָּל שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃	וְאֶת עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בבית הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁחַ֧ט^H7819 מֶֽלֶךְ^H4428 בָּבֶ֛ל^H894 אֶת^H853 בְּנֵ֥י^H1121 צִדְקִיָּ֖הוּ^H6667 לְעֵינָ֑יו^H5869 וְגַ֛ם^H1571 אֶת^H853 כָּל^H3605 שָׂרֵ֥י^H8269 יְהוּדָ֖ה^H3063 שָׁחַ֥ט^H7819 בְּרִבְלָֽתָה׃^H7247

המקור העברי

וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת־כָּל־שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּשְׁחַ֧ט	va/i.yish.Chat	H7819	HC/Vqw3ms	and/ he slaughtered
מֶֽלֶךְ	Me.lekh-	H4428	HNcmsc	(the) king of
בָּבֶ֛ל	ba.Vel	H894	HNp	Babylon
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
בְּנֵ֥י	be.Nei	H1121	HNcmpc	(the) sons of
צִדְקִיָּ֖הוּ	tzid.ki.Ya.hu	H6667	HNp	Zedekiah
לְ/עֵינָ֑י/ו	le./'ei.Na/v	H5869	HR/Ncbdc/Sp3ms	to/ eyes/ his
וְ/גַ֛ם	ve./Gam	H1571	HC/Ta	and/ also
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
שָׂרֵ֥י	sa.Rei	H8269	HNcmpc	(the) officials of
יְהוּדָ֖ה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
שָׁחַ֥ט	sha.Chat	H7819	HVqp3ms	he slaughtered
בְּ/רִבְלָֽתָ/ה	be./riv.La.ta/h	H7247	HR/Np/Sd	at/ Riblah/ (towards)

הפניות שטרונג

H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
H6667 — צִדְקִיָּה (Tsidqîyâh, tsid-kee-yaw'): או צִדְקִיָּהוּ (Tsidqîyâhûw); מ־צֶדֶק (tsedeq) [H6664] ו־יָהּ (Yâhh) [H3050]; צדקת יה; צדקיהו, שמם של שישה ישראלים
H7247 — רִבְלָה (Riblâh, rib-law'): משורש בלתי משומש שמשמעותו להיות פורה; פוריה; רִבְלָה, מקום בסוריה
H7819 — שָׁחַט (shâchaṭ, shaw-khat'): שורש קדום; לשחוט (בקרבן או בטבח)
H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

שָׁחַ֥ט — מלכים ב 25:18-21, ירמיה 52:24-27, יחזקאל 9:6, יחזקאל 11:7-11
וַיִּשְׁחַ֧ט — בראשית 21:16, בראשית 44:34, דברים 28:34, מלכים ב 25:7, ירמיה 22:30, ירמיה 39:6-7

הפניות הדדיות (10): במדבר 34:11, מלכים ב 23:33, ירמיה 34:3, ירמיה 34:21, ירמיה 43:6, איכה 5:12, יחזקאל 11:10, יחזקאל 19:1, יחזקאל 24:5, יחזקאל 24:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: שרים
Nave's: זדון; צדקיהו

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 52 › פסוק 10

ירמיה 52:10

תוכן עניינים

ירמיה 52:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 52:10

ירמיה 52:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש