יחזקאל 11:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 11 > פסוק 10

יחזקאל 11:10


← יחזקאל 11:9 יחזקאל 11:10 (MT) יחזקאל 11:11 →
וְהוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִתּוֹכָ֔הּ וְנָתַתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּיַד זָרִ֑ים וְעָשִׂ֛יתִי בָכֶ֖ם שְׁפָטִֽים׃
בַּחֶ֣רֶב תִּפֹּ֔לוּ עַל גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵ֖ל אֶשְׁפּ֣וֹט אֶתְכֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
הִ֗יא לֹֽא תִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ לְסִ֔יר וְאַתֶּ֛ם תִּהְי֥וּ בְתוֹכָ֖הּ לְבָשָׂ֑ר אֶל גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵ֖ל אֶשְׁפֹּ֥ט אֶתְכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

בַּחֶ֣רֶבH2719 תִּפֹּ֔לוּH5307 עַלH5921 גְּב֥וּלH1366 יִשְׂרָאֵ֖לH3478 אֶשְׁפּ֣וֹטH8199 אֶתְכֶ֑םH853 וִֽידַעְתֶּ֖םH3045 כִּֽיH3588 אֲנִ֥יH589 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ עַל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּוט אֶתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
בַּ/חֶ֣רֶב
ba./Che.rev H2719 HRd/Ncfsa by the/ sword
תִּפֹּ֔לוּ
ti.Po.lu H5307 HVqi2mp you will fall
עַל
'al- H5921 HR on
גְּב֥וּל
ge.Vul H1366 HNcmsc (the) territory of
יִשְׂרָאֵ֖ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
אֶשְׁפּ֣וֹט
'esh.Pot H8199 HVqi1cs I will judge
אֶתְ/כֶ֑ם
'et./Khem H853 HTo/Sp2mp (obj.)/ you
וִֽ/ידַעְתֶּ֖ם
vi./da'.Tem H3045 HC/Vqq2mp and/ you will know
כִּֽי
ki- H3588 HC that
אֲנִ֥י
'a.Ni H589 HPp1cs I
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp (am) Yahweh
הפניות שטרונג
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1366 — גְּבוּל (gᵉbûwl, gheb-ool'): או גְּבֻל (gᵉbul); (מקוצר) מן גָּבַל (gâbal) [H1379]; בעיקרו, חבל (מפני שהוא שזור), כלומר (במשתמע) גבול; ובהרחבה השטח הכלוא בתוכו
  • H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H8199 — שָׁפַט (shâphaṭ, shaw-fat'): שורש קדום; לשפוט, כלומר לחרוץ את הדין (לזכות או לחובה); ומכאן במשתמע, לזכות בדין או להעניש; בהרחבה, למשול; בבניין הסביל, להתדיין (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 11 › פסוק 10