• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H1433 — גֹּדֶל (gôdel, go'-del): מן גָּדַל (gâdal) [H1431]; גודל, ממדים (במובן המילולי או המושאל) (EN)
• H3051 — יָהַב (yâhab, yaw-hab'): שורש קדום; לָתֵת (בין כפשוטו ובין בהשאלה); בדרך כלל, לָשִׂים; בציווי (חוזר) בּוֹא, הָבָה (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות) (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הָב֥וּ — דברים 5:24, דברי הימים א 17:19, דברי הימים א 29:11, תהלים 145:3, תהלים 150:2, ירמיה 10:6, האיגרת אל האפסים 1:19
• כי — שמות 3:13-16, שמות 6:3, שמות 20:24, שמות 34:5-7, תהלים 29:1-2, תהלים 89:17-19, תהלים 105:1-5, תהלים 145:1-10, ירמיה 10:6, ירמיה 23:6, הבשורה על פי מתי 1:23, הבשורה על פי יוחנן 17:6, הבשורה על פי יוחנן 17:26

הפניות הדדיות (2): שופטים 5:3, תהלים 99:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: מוות; הוראה; משרת המשיח (כומר/מטיף); תהילים