• H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H1104 — בָּלַע (bâlaʻ, baw-lah'): שורש קדום; לכלות, לסלק (בייחוד בדרך של בליעה); ובאופן כללי: להשחית, להשמיד (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3885 — לוּן (lûwn, loon): או לִין (lîyn); שורש קדום; לעצור (בדרך כלל ללון), ומכאן במשתמע: להישאר דרך קבע; ומכאן (במובן שלילי) להתעקש (במיוחד בדברים, כלומר להתלונן) (EN)
• H3915 — לַיִל (layil, lah'-yil): או (ישעיהו 21:11) לֵיל (lêyl); גם לַיְלָה (laylâh); מאותו שורש כמו לוּל (lûwl) [H3883]; במובן המדויק, סטייה (הסרת האור), כלומר לילה; ובהשאלה, צרה ומצוקה (EN)
• H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור) (EN)
• H4120 — מְהֵרָה (mᵉhêrâh, meh-hay-raw'): נקבה של מַהֵר (mahêr) [H4118]; כפשוטו, חיפזון; ומכאן (בהוראה תוארית) במהרה, חיש (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל (EN)
• H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות) (EN)
• H5679 — עֲבָרָה (ʻăbârâh, ab-aw-raw'): מן עָבַר (ʻâbar) [H5674]; מקום מעבר, מַעְבָּרָה (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H6160 — עֲרָבָה (ʻărâbâh, ar-aw-baw'): מן עָרַב (ʻârab) [H6150] (במשמעות של עקרות); ערבה, מדבר; ובייחוד (בצורה המיודעת) בקעת הירדן הצחיחה (על פי רוב) והמשכה עד ים סוף (EN)
• H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק) (EN)
• H6435 — פֵּן (pên, pane): מן פָּנָה (pânâh) [H6437]; במובן המדויק: הסרה; משמש רק (בצירוף זה) כתואר־פועל בתפקיד מילת חיבור: פֶּן, שמא (EN)
• H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• יְבֻלַּ֣ע — שמואל ב 20:19-20, תהלים 35:25, תהלים 56:3, תהלים 57:4, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 15:54, האיגרת השנייה אל הקורינתים 5:4
• מהר — שמואל א 20:38, שמואל ב 15:14, שמואל ב 15:28, שמואל ב 17:21-22, תהלים 55:9, משלי 6:4-5, הבשורה על פי מתי 24:16-18
• תָּ֤לֶן — שמואל ב 15:28

הפניות הדדיות (4): שמואל ב 15:35, שמואל ב 18:20, תהלים 119:87, תהלים 119:150

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אֶבְיָתָר; אחיתופל; אזרחים; שקר; ידידות; גלעד; נאמנות; מרגלים