שמואל א 20:38

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 20 > פסוק 38

שמואל א 20:38


← שמואל א 20:37 שמואל א 20:38 (MT) שמואל א 20:39 →
וַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה׃
וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת החצי וַיָּבֹ֖א אֶל אֲדֹנָֽיו׃
וְהַנַּ֖עַר לֹֽא יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת הַדָּבָֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְרָ֤אH7121 יְהֽוֹנָתָן֙H3083 אַחֲרֵ֣יH310 הַנַּ֔עַרH5288 מְהֵרָ֥הH4120 ח֖וּשָׁהH2363 אַֽלH408 תַּעֲמֹ֑דH5975 וַיְלַקֵּ֞טH3950 נַ֤עַרH5288 יְהֽוֹנָתָן֙H3083 אֶתH853 החציH2678 וַיָּבֹ֖אH935 אֶלH413 אֲדֹנָֽיו׃H113


המקור העברי

וַיִּקְרָא יְהֹונָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר מְהֵרָה חוּשָׁה אַל־תַּעֲמֹד וַיְלַקֵּט נַעַר יְהֹונָתָן אֶת־ [הַחֵצִי כ] (הַחִצִּים ק) וַיָּבֹא אֶל־אֲדֹנָיו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקְרָ֤א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ he called out
יְהֽוֹנָתָן֙
ye.ho.na.Tan H3083 HNp Jonathan
אַחֲרֵ֣י
'a.cha.Rei H310 HR after
הַ/נַּ֔עַר
ha./Na.'ar H5288 HTd/Ncmsa the/ lad
מְהֵרָ֥ה
me.he.Rah H4120 HNcfsa quickly
ח֖וּשָׁ/ה
Chu.sha/h H2363 HVqv2ms/Sh make haste/ !
אַֽל
'al- H408 HTn may not
תַּעֲמֹ֑ד
ta.'a.Mod H5975 HVqj2ms you delay
וַ/יְלַקֵּ֞ט
va/y.la.Ket H3950 HC/Vpw3ms and/ he picked up
נַ֤עַר
Na.'ar H5288 HNcmsc (the) lad of
יְהֽוֹנָתָן֙
ye.ho.na.Tan H3083 HNp Jonathan
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
[ה/חצי כ] (הַ֣/חִצִּ֔ים ק)
[chitstsîy כ] (ha./che.tzi ק) H2678 כ H2671 ק [HTd/Ncmsa כ] (HTd/Ncmpa ק) (the/ arrows ק)
וַ/יָּבֹ֖א
va/i.ya.Vo' H935 HC/Vqw3ms and/ he came
אֶל
'el- H413 HR to
אֲדֹנָֽי/ו
'a.do.Na/v H113 HNcmpc/Sp3ms master(s)/ his
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2363 — חוּשׁ (chûwsh, koosh): שורש קדום; למהר; ובהשאלה, להיות נלהב מתוך התרגשות או הנאה
  • H2678 — חִצִּי (chitstsîy, khits-tsee'): או חֵצִי (chêtsîy); הרחבה של חֵץ (chêts) [H2671]; חֵץ
  • H3083 — יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân, yeh-ho-naw-thawn'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן נָתַן (nâthan) [H5414]; יהוה נתן; יְהוֹנָתָן, שמם של ארבעה ישראלים
  • H3950 — לָקַט (lâqaṭ, law-kat'): שורש קדום; כפשוטו, להרים ולאסוף, כלומר (בדרך כלל) לאסוף; ובמיוחד, ללקט
  • H4120 — מְהֵרָה (mᵉhêrâh, meh-hay-raw'): נקבה של מַהֵר (mahêr) [H4118]; כפשוטו, חיפזון; ומכאן (בהוראה תוארית) במהרה, חיש
  • H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
  • H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא)
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)

הטקסט העברי (כתב יד לנינגרד, WLC) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

  • H2671 — חֵץ (chêts, khayts): מן חָצַץ (châtsats) [H2686]; גם בהחלפה עם עֵץ (ʻêts) [H6086]; כפשוטו, דוקר, כלומר חֵץ; במשתמע, פצע; בהשאלה, (של אלוהים) ברק; קְנֵה החנית
מראי מקום

הפניות הדדיות (5): שמואל א 9:27, שמואל א 20:9, שמואל א 23:26, שמואל ב 17:16, תהלים 11:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 20 › פסוק 38