שמואל א 20:39
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 20 > פסוק 39
שמואל א 20:39
| ← שמואל א 20:38 | שמואל א 20:39 (MT) | שמואל א 20:40 → |
|---|---|---|
וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת החצי וַיָּבֹ֖א אֶל אֲדֹנָֽיו׃
|
וְהַנַּ֖עַר לֹֽא יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת הַדָּבָֽר׃
|
וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת כֵּלָ֔יו אֶל הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וְהַנַּ֖עַרH5288 לֹֽאH3808 יָדַ֣עH3045 מְא֑וּמָהH3972 אַ֤ךְH389 יְהֽוֹנָתָן֙H3083 וְדָוִ֔דH1732 יָדְע֖וּH3045 אֶתH853 הַדָּבָֽר׃H1697
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וְהַנַּעַר לֹא־יָדַע מְאוּמָה אַךְ יְהֹונָתָן וְדָוִד יָדְעוּ אֶת־הַדָּבָר׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/הַ/נַּ֖עַר |
ve./ha./Na.'ar | H5288 | HC/Td/Ncmsa | and/ the/ lad |
לֹֽא |
lo'- | H3808 | HTn | not |
יָדַ֣ע |
ya.Da' | H3045 | HVqp3ms | he knew |
מְא֑וּמָה |
me.'U.mah | H3972 | HNcfsa | anything |
אַ֤ךְ |
'akh | H389 | HTa | only |
יְהֽוֹנָתָן֙ |
ye.ho.na.Tan | H3083 | HNp | Jonathan |
וְ/דָוִ֔ד |
ve./da.Vid | H1732 | HC/Np | and/ David |
יָדְע֖וּ |
ya.de.'U | H3045 | HVqp3cp | they knew |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
הַ/דָּבָֽר |
ha./da.Var | H1697 | HTd/Ncmsa | the/ matter |
הפניות שטרונג
- H389 — אַךְ (ʼak, ak): קרוב ל־אָכֵן (ʼâkên) [H403]; מילית של חיוב: אכן, אמנם; ומכאן (בדרך של הגבלה) רק, אך
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
- H3083 — יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân, yeh-ho-naw-thawn'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן נָתַן (nâthan) [H5414]; יהוה נתן; יְהוֹנָתָן, שמם של ארבעה ישראלים
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H3972 — מְאוּמָה (mᵉʼûwmâh, meh-oo'-maw): כנראה צורה של מאוּם (mʼûwm) [H3971]; בעיקרו, נקודה או גרגר, כלומר (במשמעות נגזרת) משהו, דבר־מה; בשלילה, לא כלום
- H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין