שמואל א 18:1

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 18 > פסוק 1

שמואל א 18:1


← שמואל א 17:58 שמואל א 18:1 (MT) שמואל א 18:2 →
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל בֶּן מִ֥י אַתָּ֖ה הַנָּ֑עַר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד בֶּֽן עַבְדְּךָ֥ יִשַׁ֖י בֵּ֥ית הַלַּחְמִֽי׃
וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל שָׁא֔וּל וְנֶ֙פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖ה בְּנֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד ויאהבו יְהוֹנָתָ֖ן כְּנַפְשֽׁוֹ׃
וַיִּקָּחֵ֥הוּ שָׁא֖וּל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְלֹ֣א נְתָנ֔וֹ לָשׁ֖וּב בֵּ֥ית אָבִֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֗יH1961 כְּכַלֹּתוֹ֙H3615 לְדַבֵּ֣רH1696 אֶלH413 שָׁא֔וּלH7586 וְנֶ֙פֶשׁ֙H5315 יְה֣וֹנָתָ֔ןH3083 נִקְשְׁרָ֖הH7194 בְּנֶ֣פֶשׁH5315 דָּוִ֑דH1732 ויאהבוH157 יְהוֹנָתָ֖ןH3083 כְּנַפְשֽׁוֹ׃H5315


המקור העברי

וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר אֶל־שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהֹונָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד [וַיֶּאֱהָבֹו כ] (וַיֶּאֱהָבֵהוּ ק) יְהֹונָתָן כְּנַפְשֹׁו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֗י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
כְּ/כַלֹּת/וֹ֙
ke./kha.lo.T/o H3615 HR/Vpc/Sp3ms when/ finished/ he
לְ/דַבֵּ֣ר
le./da.Ber H1696 HR/Vpc to/ speak
אֶל
'el- H413 HR to
שָׁא֔וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
וְ/נֶ֨פֶשׁ֙
ve./Ne.fesh H5315 HC/Ncbsc and/ (the) self of
יְה֣וֹנָתָ֔ן
ye.Ho.na.Tan H3083 HNp Jonathan
נִקְשְׁרָ֖ה
nik.she.Rah H7194 HVNp3fs it was bound
בְּ/נֶ֣פֶשׁ
be./Ne.fesh H5315 HR/Ncbsc with/ (the) self of
דָּוִ֑ד
da.Vid H1732 HNp David
[ו/יאהבו כ] (וַ/יֶּאֱהָבֵ֥/הוּ ק)
[ʼâhab כ] (va/i.ye.'e.ha.v/ov ק) H157 כ [HC/Vqw3ms כ] (Hc/Vqw3ms/Sp3ms ק) (and/ he loved/ him ק)
יְהוֹנָתָ֖ן
ye.ho.na.Tan H3083 HNp Jonathan
כְּ/נַפְשֽׁ/וֹ
ke./naf.Sh/o H5315 HR/Ncbsc/Sp3ms like/ own self/ his
הפניות שטרונג
  • H157 — אָהַב (ʼâhab, aw-hab'): או אָהֵב (ʼâhêb) ; שורש ראשוני; לחוש חיבה כלפי (במובן המיני או בכל מובן אחר), לאהוב
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3083 — יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân, yeh-ho-naw-thawn'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן נָתַן (nâthan) [H5414]; יהוה נתן; יְהוֹנָתָן, שמם של ארבעה ישראלים
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H7194 — קָשַׁר (qâshar, kaw-shar'): שורש ראשוני; לִקְשׁוֹר, בין במובן הגשמי (לחגור, לכבול ולהדק, לאגד יחד) ובין במובן הנפשי (להיקשר באהבה, לכרות ברית וקשר)
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 18 › פסוק 1