שמואל א 17:31

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 17 > פסוק 31

שמואל א 17:31


← שמואל א 17:30 שמואל א 17:31 (MT) שמואל א 17:32 →
וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃
וַיְּשָּֽׁמְעוּ֙ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֥דוּ לִפְנֵֽי שָׁא֖וּל וַיִּקָּחֵֽהוּ׃
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל שָׁא֔וּל אַל יִפֹּ֥ל לֵב אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְּשָּֽׁמְעוּ֙H8085 הַדְּבָרִ֔יםH1697 אֲשֶׁ֖רH834 דִּבֶּ֣רH1696 דָּוִ֑דH1732 וַיַּגִּ֥דוּH5046 לִפְנֵֽיH6440 שָׁא֖וּלH7586 וַיִּקָּחֵֽהוּ׃H3947


המקור העברי

וַיְּשָּׁמְעוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר דָּוִד וַיַּגִּדוּ לִפְנֵי־שָׁאוּל וַיִּקָּחֵהוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְּשָּֽׁמְעוּ֙
va/i.ye.sha.me.'U H8085 HC/VNw3mp and/ they were heard
הַ/דְּבָרִ֔ים
ha./de.va.Rim H1697 HTd/Ncmpa the/ words
אֲשֶׁ֖ר
'a.Sher H834 HTr which
דִּבֶּ֣ר
di.Ber H1696 HVpp3ms he spoke
דָּוִ֑ד
da.Vid H1732 HNp David
וַ/יַּגִּ֥דוּ
va/i.ya.Gi.du H5046 HC/Vhw3mp and/ people told
לִ/פְנֵֽי
li/f.nei- H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
שָׁא֖וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
וַ/יִּקָּחֵֽ/הוּ
va/i.yi.ka.Che./hu H3947 HC/Vqw3ms/Sp3ms and/ he sent for/ him
הפניות שטרונג
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 17 › פסוק 31