שמואל א 18:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 18 > פסוק 9

שמואל א 18:9


← שמואל א 18:8 שמואל א 18:9 (MT) שמואל א 18:10 →
וַיִּ֨חַר לְשָׁא֜וּל מְאֹ֗ד וַיֵּ֤רַע בְּעֵינָיו֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיֹּ֗אמֶר נָתְנ֤וּ לְדָוִד֙ רְבָב֔וֹת וְלִ֥י נָתְנ֖וּ הָאֲלָפִ֑ים וְע֥וֹד ל֖וֹ אַ֥ךְ הַמְּלוּכָֽה׃
וַיְהִ֥י שָׁא֖וּל עון אֶת דָּוִ֑ד מֵהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה׃
וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח רוּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים׀ רָעָ֤ה׀ אֶל שָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְ הַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם׀ בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַד שָׁאֽוּל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֥יH1961 שָׁא֖וּלH7586 עוןH5771 אֶתH853 דָּוִ֑דH1732 מֵהַיּ֥וֹםH3117 הַה֖וּאH1931 וָהָֽלְאָה׃H1973


המקור העברי

וַיְהִי שָׁאוּל [עָוֹן כ] (עֹויֵן ק) אֶת־דָּוִד מֵהַיֹּום הַהוּא וָהָלְאָה׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֥י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ he was
שָׁא֖וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
[עון כ] (עוֹיֵ֣ן ק)
[ʻâvôn כ] (a.von ק) H5771 כ H5770 ק [HNcbsa כ] (HVqrmsa ק) (looking at ק)
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
דָּוִ֑ד
da.Vid H1732 HNp David
מֵ/הַ/יּ֥וֹם
me./hai./Yom H3117 HR/Td/Ncmsa from/ the/ day
הַ/ה֖וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
וָ/הָֽלְאָה
va./Hal.'ah H1973 HC/D and/ onwards
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H1973 — הָלְאָה (hâlᵉʼâh, haw-leh-aw'): מן הצורה הקדומה של ה״א הידיעה (hal); אל המרחק, כלומר הלאה, רחוק; וגם (בזמן) עד כה
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי)
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים

הטקסט העברי (כתב יד לנינגרד, WLC) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

  • H5770 — עָוַן (ʻâvan, aw-van'): נגזר שמנית מ־עַיִן (ʻayin) [H5869]; להביט (בקנאה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 18 › פסוק 9