שמואל א 20:17
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 20 > פסוק 17
שמואל א 20:17
| ← שמואל א 20:16 | שמואל א 20:17 (MT) | שמואל א 20:18 → |
|---|---|---|
וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִם בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽד׃
|
וַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶת דָּוִ֔ד בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽי אַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖וֹ אֲהֵבֽוֹ׃
|
וַיֹּֽאמֶר ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָ׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיּ֤וֹסֶףH3254 יְהֽוֹנָתָן֙H3083 לְהַשְׁבִּ֣יעַH7650 אֶתH853 דָּוִ֔דH1732 בְּאַהֲבָת֖וֹH160 אֹת֑וֹH853 כִּֽיH3588 אַהֲבַ֥תH160 נַפְשׁ֖וֹH5315 אֲהֵבֽוֹ׃H157
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיֹּוסֶף יְהֹונָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת־דָּוִד בְּאַהֲבָתֹו אֹתֹו כִּי־אַהֲבַת נַפְשֹׁו אֲהֵבֹו׃ ס
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יּ֤וֹסֶף |
va/i.Yo.sef | H3254 | HC/Vhw3ms | and/ he repeated |
יְהֽוֹנָתָן֙ |
ye.ho.na.Tan | H3083 | HNp | Jonathan |
לְ/הַשְׁבִּ֣יעַ |
le./hash.Bi.a' | H7650 | HR/Vhc | to/ make swear an oath |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
דָּוִ֔ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
בְּ/אַהֲבָת֖/וֹ |
be./'a.ha.va.T/o | H160 | HR/Ncfsc/Sp3ms | in/ love/ his |
אֹת֑/וֹ |
'o.T/o | H853 | HTo/Sp3ms | (obj.)/ him |
כִּֽי |
ki- | H3588 | HC | for |
אַהֲבַ֥ת |
'a.ha.Vat | H160 | HNcfsc | (the) love of |
נַפְשׁ֖/וֹ |
naf.Sh/o | H5315 | HNcbsc/Sp3ms | own self/ his |
אֲהֵבֽ/וֹ |
'a.he.V/o | H157 | HVqp3ms/Sp3ms | he loved/ him |
הפניות שטרונג
- H157 — אָהַב (ʼâhab, aw-hab'): או אָהֵב (ʼâhêb) ; שורש ראשוני; לחוש חיבה כלפי (במובן המיני או בכל מובן אחר), לאהוב
- H160 — אַהֲבָה (ʼahăbâh, a-hab-aw): נקבה של אַהַב (ʼahab) [H158] ובמשמעות זהה; אהבה (במובן חיובי או שלילי)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H3083 — יְהוֹנָתָן (Yᵉhôwnâthân, yeh-ho-naw-thawn'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן נָתַן (nâthan) [H5414]; יהוה נתן; יְהוֹנָתָן, שמם של ארבעה ישראלים
- H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו)
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
- H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- אֲהֵבֽוֹ — דברים 13:7, שמואל א 18:1, שמואל א 18:3, שמואל ב 1:26, משלי 18:24
הפניות הדדיות (7): בראשית 21:23, בראשית 24:3, בראשית 26:31, יהושע 2:12, שמואל ב 21:7, משלי 17:17, ירמיה 40:9
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: ידידות – היעדר ידידים
- Torrey’s: אהבה לזולת; שבועות
- Nave's: בריתות; שבועה
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין