כתבי הקודש > שמואל א > פרק 10 > פסוק 2

שמואל א 10:2

← שמואל א 10:1	שמואל א 10:2 (MT)	שמואל א 10:3 →
וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל רֹאשׁ֖וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי מְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה עַל נַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽיד׃	בְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵעִמָּדִ֔י וּמָצָאתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙יךָ֙ אֶת דִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי׃	וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֙אתָ֙ עַד אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל הָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽית אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א׀ שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֙שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֥ד נֹשֵׂ֖א נֵֽבֶל יָֽיִן׃

נוסח הפסוק

MT

בְּלֶכְתְּךָ֤^H3212 הַיּוֹם֙^H3117 מֵעִמָּדִ֔י^H5978 וּמָצָאתָ֩^H4672 שְׁנֵ֨י^H8147 אֲנָשִׁ֜ים^H376 עִם^H5973 קְבֻרַ֥ת^H6900 רָחֵ֛ל^H7354 בִּגְב֥וּל^H1366 בִּנְיָמִ֖ן^H1144 בְּצֶלְצַ֑ח^H6766 וְאָמְר֣וּ^H559 אֵלֶ֗יךָ^H413 נִמְצְא֤וּ^H4672 הָאֲתֹנוֹת֙^H860 אֲשֶׁ֣ר^H834 הָלַ֣כְתָּ^H1980 לְבַקֵּ֔שׁ^H1245 וְהִנֵּ֨ה^H2009 נָטַ֤שׁ^H5203 אָבִ֙יךָ֙^H1 אֶת^H853 דִּבְרֵ֣י^H1697 הָאֲתֹנ֔וֹת^H860 וְדָאַ֤ג^H1672 לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר^H559 מָ֥ה^H4100 אֶעֱשֶׂ֖ה^H6213 לִבְנִֽי׃^H1121

המקור העברי

בְּלֶכְתְּךָ הַיֹּום מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם־קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת־דִּבְרֵי הָאֲתֹנֹות וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
בְּ/לֶכְתְּ/ךָ֤	be./lekh.te./Kha	H3212	HR/Vqc/Sp2ms	when/ going/ you
הַ/יּוֹם֙	hai./yOm	H3117	HTd/Ncmsa	this/ day
מֵ/עִמָּדִ֔/י	me./'i.ma.D/i	H5978	HR/R/Sp1cs	from/ with/ me
וּ/מָצָאתָ֩	u./ma.tza.Ta	H4672	HC/Vqq2ms	and/ you will find
שְׁנֵ֨י	she.Nei	H8147	HAcmdc	two
אֲנָשִׁ֜ים	'a.na.Shim	H376	HNcmpa	men
עִם	'im-	H5973	HR	near
קְבֻרַ֥ת	ke.vu.Rat	H6900	HNcfsc	(the) tomb of
רָחֵ֛ל	ra.Chel	H7354	HNp	Rachel
בִּ/גְב֥וּל	bi/g.Vul	H1366	HR/Ncmsc	in/ (the) territory of
בִּנְיָמִ֖ן	bin.ya.Min	H1144	HNp	Benjamin
בְּ/צֶלְצַ֑ח	be./tzel.Tzach	H6766	HR/Np	at/ Zelzah
וְ/אָמְר֣וּ	ve./'a.me.Ru	H559	HC/Vqq3cp	and/ they will say
אֵלֶ֗י/ךָ	'e.Lei./kha	H413	HR/Sp2ms	to/ you
נִמְצְא֤וּ	nim.tze.'U	H4672	HVNp3cp	they have been found
הָ/אֲתֹנוֹת֙	ha./'a.to.nOt	H860	HTd/Ncfpa	the/ she-asses
אֲשֶׁ֣ר	'a.Sher	H834	HTr	which
הָלַ֣כְתָּ	ha.Lakh.ta	H1980	HVqp2ms	you went
לְ/בַקֵּ֔שׁ	le./va.Kesh	H1245	HR/Vpc	to/ seek
וְ/הִנֵּ֨ה	ve./hi.Neh	H2009	HC/Tm	and/ there!
נָטַ֤שׁ	na.Tash	H5203	HVqp3ms	he has abandoned
אָבִ֨י/ךָ֙	'a.Vi./kha	H1	HNcmsc/Sp2ms	father/ your
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
דִּבְרֵ֣י	div.Rei	H1697	HNcmpc	(the) matter(s) of
הָ/אֲתֹנ֔וֹת	ha./'a.to.Not	H860	HTd/Ncfpa	the/ she-asses
וְ/דָאַ֤ג	ve./da.'Ag	H1672	HC/Vqp3ms	and/ he is anxious
לָ/כֶם֙	la./Khem		HR/Sp2mp	to (the)/ you
לֵ/אמֹ֔ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
מָ֥ה	mah	H4100	HTi	what?
אֶעֱשֶׂ֖ה	'e.'e.Seh	H6213	HVqi1cs	will I do
לִ/בְנִֽ/י	li/v.N/i	H1121	HR/Ncmsc/Sp1cs	for/ son/ my

הפניות שטרונג

H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H860 — אָתוֹן (ʼâthôwn, aw-thone'): כנראה מאותו שורש כמו אֵיתָן (ʼêythân) [H386] (במובן של סבלנות); אתון (על שם נוחותה להיכנע למרות)
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1144 — בִּנְיָמִין (Binyâmîyn, bin-yaw-mene'): מן בֵּן (bên) [H1121] ומן יָמִין (yâmîyn) [H3225]; בן (ה)יד הימין; בנימין, בנו הצעיר של יעקב; וכן השבט שיצא ממנו, ונחלתו
H1245 — בָּקַשׁ (bâqash, baw-kash'): שורש קדום; לחפש ולתור אחר (בכל דרך שהיא, ובמיוחד בעבודת אלוהים או בתפילה); ומכאן במשתמע: לשאוף אל, לחתור להשיג
H1366 — גְּבוּל (gᵉbûwl, gheb-ool'): או גְּבֻל (gᵉbul); (מקוצר) מן גָּבַל (gâbal) [H1379]; בעיקרו, חבל (מפני שהוא שזור), כלומר (במשתמע) גבול; ובהרחבה השטח הכלוא בתוכו
H1672 — דָּאַג (dâʼag, daw-ag'): שורש קדום; לִדְאוֹג, לִהְיוֹת חָרֵד
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
H5203 — נָטַשׁ (nâṭash, naw-tash'): שורש ראשוני; בפשטות, לכתוש, כלומר להכות; ומכאן (כמו מתוך חבטה ופרישה) לפזר; וכן לדחוף הצדה, למטה, החוצה או על (ובכלל זה לדחות, להניח לנפשו, להתיר, לוותר, וכדומה)
H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
H5978 — עִמָּד (ʻimmâd, im-mawd'): צורה מוארכת של עִם (ʻim) [H5973]; יַחַד עִם
H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
H6766 — צֶלְצַח (Tseltsach, tsel-tsakh'): מן צֵל (tsêl) [H6738] וצַח (tsach) [H6703]; צל בהיר; צֶלְצַח, מקום בארץ ישראל
H6900 — קְבוּרָה (qᵉbûwrâh, keb-oo-raw'): או קְבֻרָה (qᵉburâh); בינוני סביל בנקבה של קָבַר (qâbar) [H6912]; קבורה; (בהוראה מוחשית) קבר
H7354 — רָחֵל (Râchêl, raw-khale'): זהה ל־רָחֵל (râchêl) [H7353]; רחל, אשתו של יעקב
H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

רָחֵ֛ל — בראשית 35:19, ירמיה 31:15
הָאֲתֹנוֹת֙ — שמואל א 9:3-5, שמואל א 10:16
בְּצֶלְצַ֑ח — יהושע 18:28

הפניות הדדיות (11): בראשית 24:14, בראשית 29:17, בראשית 35:20, בראשית 48:7, שמואל א 9:5, שמואל א 10:9, שמואל ב 21:14, יחזקאל 24:24, הבשורה על פי לוקאס 2:12, הבשורה על פי לוקאס 19:30, הבשורה על פי לוקאס 22:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: בית
Nave's: רחל; סמלים ודימויים; צלצח

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 10 › פסוק 2

שמואל א 10:2

תוכן עניינים

שמואל א 10:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 10:2

שמואל א 10:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש