כתבי הקודש > צפניה > פרק 2 > פסוק 13

צפניה 2:13

← צפניה 2:12	צפניה 2:13 (MT)	צפניה 2:14 →
גַּם אַתֶּ֣ם כּוּשִׁ֔ים חַֽלְלֵ֥י חַרְבִּ֖י הֵֽמָּה׃	וְיֵ֤ט יָדוֹ֙ עַל צָפ֔וֹן וִֽיאַבֵּ֖ד אֶת אַשּׁ֑וּר וְיָשֵׂ֤ם אֶת נִֽינְוֵה֙ לִשְׁמָמָ֔ה צִיָּ֖ה כַּמִּדְבָּֽר׃	וְרָבְצ֨וּ בְתוֹכָ֤הּ עֲדָרִים֙ כָּל חַיְתוֹ ג֔וֹי גַּם קָאַת֙ גַּם קִפֹּ֔ד בְּכַפְתֹּרֶ֖יהָ יָלִ֑ינוּ ק֠וֹל יְשׁוֹרֵ֤ר בַּֽחַלּוֹן֙ חֹ֣רֶב בַּסַּ֔ף כִּ֥י אַרְזָ֖ה עֵרָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְיֵ֤ט^H5186 יָדוֹ֙^H3027 עַל^H5921 צָפ֔וֹן^H6828 וִֽיאַבֵּ֖ד^H6 אֶת^H853 אַשּׁ֑וּר^H804 וְיָשֵׂ֤ם^H7760 אֶת^H853 נִֽינְוֵה֙^H5210 לִשְׁמָמָ֔ה^H8077 צִיָּ֖ה^H6723 כַּמִּדְבָּֽר׃^H4057

המקור העברי

וְיֵט יָדֹו עַל־צָפֹון וִיאַבֵּד אֶת־אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת־נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/יֵ֤ט	ve./Yet	H5186	HC/Vqj3ms	and/ he may stretch out
יָד/וֹ֙	ya.D/o	H3027	HNcbsc/Sp3ms	hand/ his
עַל	'al-	H5921	HR	on
צָפ֔וֹן	tza.Fon	H6828	HNcfsa	(the) north
וִֽ/יאַבֵּ֖ד	vi./'a.Bed	H6	HC/Vpi3ms	so/ he may destroy
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
אַשּׁ֑וּר	'a.Shur	H804	HNp	Assyria
וְ/יָשֵׂ֤ם	ve./ya.Sem	H7760	HC/Vqj3ms	and/ he may make
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
נִֽינְוֵה֙	ni.ne.Veh	H5210	HNp	Nineveh
לִ/שְׁמָמָ֔ה	li/sh.ma.Mah	H8077	HR/Ncfsa	(into)/ a waste
צִיָּ֖ה	tzi.Yah	H6723	HNcfsa	a dry region
כַּ/מִּדְבָּֽר	ka./mid.Bar	H4057	HRd/Ncmsa	like the/ wilderness

הפניות שטרונג

H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
H804 — אַשּׁוּר (ʼAshshûwr, ash-shoor'): או אַשֻּׁר (ʼAshshur); כנראה מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833] (במשמעות של הצלחה); אַשּׁוּר, בנו השני של שם; וכן צאצאיו והארץ שישבו בה (כלומר אשור), אזורה ואימפריית ה שלה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור)
H5186 — נָטָה (nâṭâh, naw-taw'): שורש ראשוני; לִמְתּוֹחַ אוֹ לִפְרוֹשׂ; ומכאן — להטות הצידה (לרבות סטייה מוסרית); משמש בשלל רחב של שימושים
H5210 — נִינְוֵה (Nîynᵉvêh, nee-nev-ay'): ממקור זר; נינוה, בירת אשור
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H6723 — צִיָּה (tsîyâh, tsee-yaw'): משורש בלתי משומש שמשמעותו לייבש; צחיחוּת, יובש; ובמובן מוחשי — מדבר, ארץ ציה
H6828 — צָפוֹן (tsâphôwn, tsaw-fone'): או צָפֹן (tsâphôn); מן צָפַן (tsâphan) [H6845]; בפשטות, נסתר, כלומר אפל; משמש רק לציון הצפון כרוח שמים (קודרת ובלתי ידועה)
H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
H8077 — שְׁמָמָה (shᵉmâmâh, shem-aw-maw'): או שִׁמָמָה (shimâmâh); נקבה של שָׁמֵם (shâmêm) [H8076]; שממה, חורבן; בהשאלה, תדהמה והשתוממות

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְיֵ֤ט — תהלים 83:9-10, ישעיה 10:12, ישעיה 10:16, ישעיה 11:11, יחזקאל 31:3-18
וְיָשֵׂ֤ם — נחום 1:1, נחום 2:11-12, נחום 3:7, נחום 3:15, נחום 3:18-19, זכריה 10:10-11

הפניות הדדיות (8): בראשית 10:11, תהלים 107:33, ישעיה 14:17, ירמיה 49:33, ירמיה 50:18, יונה 1:2, יונה 3:2, נחום 1:8

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: נִינְוֵה
Torrey’s: נִינְוֵה
Nave's: אשור; נִינְוֵה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › צפניה › פרק 2 › פסוק 13

צפניה 2:13

תוכן עניינים

צפניה 2:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

צפניה 2:13

צפניה 2:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש