תהלים 99:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 99 > פסוק 6

תהלים 99:6


← תהלים 99:5 תהלים 99:6 (MT) תהלים 99:7 →
רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃
מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃
בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן לָֽמוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

מֹ֘שֶׁ֤הH4872 וְאַהֲרֹ֨ן׀H175 בְּֽכֹהֲנָ֗יוH3548 וּ֭שְׁמוּאֵלH8050 בְּקֹרְאֵ֣יH7121 שְׁמ֑וֹH8034 קֹרִ֥איםH7121 אֶלH413 יְ֝הוָ֗הH3068 וְה֣וּאH1931 יַעֲנֵֽם׃H6030


המקור העברי

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן ׀ בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמֹו קֹרִאים אֶל־יְהוָה וְהוּא יַעֲנֵם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מֹ֘שֶׁ֤ה
mo.Sheh H4872 HNp Moses
וְ/אַהֲרֹ֨ן
ve./'a.ha.Ron H175 HC/Np and/ Aaron
בְּֽ/כֹהֲנָ֗י/ו
be./kho.ha.Na/v H3548 HR/Ncmpc/Sp3ms (were) among/ priests/ his
וּ֭/שְׁמוּאֵל
U./she.mu.'el H8050 HC/Np and/ Samuel
בְּ/קֹרְאֵ֣י
be./ko.re.'Ei H7121 HR/Vqrmpc (was) among/ (those who) call on
שְׁמ֑/וֹ
she.M/o H8034 HNcmsc/Sp3ms (of) name/ his
קֹרִ֥אים
ko.Rim H7121 HVqrmpa (they were) calling out
אֶל
'el- H413 HR to
יְ֝הוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
וְ/ה֣וּא
ve./Hu' H1931 HC/Pp3ms and/ he
יַעֲנֵֽ/ם
ya.'a.Ne/m H6030 HVqi3ms/Sp3mp he answered/ them
הפניות שטרונג
  • H175 — אַהֲרוֹן (ʼAhărôwn, a-har-one'): שמקורו אינו ודאי; אהרן, אחיו של משה
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8050 — שְׁמוּאֵל (Shᵉmûwʼêl, sehm-oo-ale'): מצורת הבינוני הפעול של שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; נִשְׁמָע מֵאֵת אלוהים; שְׁמוּאֵל, שמם של שלושה ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 99 › פסוק 6