תהלים 96:8

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 96 > פסוק 8

תהלים 96:8


← תהלים 96:7 תהלים 96:8 (MT) תהלים 96:9 →
הָב֣וּ לַ֭יהוָה מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃
הָב֣וּ לַ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂאֽוּ מִ֝נְחָ֗ה וּבֹ֥אוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃
הִשְׁתַּחֲו֣וּ לַ֭יהוָה בְּהַדְרַת קֹ֑דֶשׁ חִ֥ילוּ מִ֝פָּנָ֗יו כָּל הָאָֽרֶץ׃

נוסח הפסוק

MT

הָב֣וּH3051 לַ֭יהוָהH3068 כְּב֣וֹדH3519 שְׁמ֑וֹH8034 שְׂאֽוּH5375 מִ֝נְחָ֗הH4503 וּבֹ֥אוּH935 לְחַצְרוֹתָֽיו׃H2691


המקור העברי

הָבוּ לַיהוָה כְּבֹוד שְׁמֹו שְׂאוּ־מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרֹותָיו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הָב֣וּ
ha.Vu H3051 HVqv2mp ascribe
לַ֭/יהוָה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
כְּב֣וֹד
ke.Vod H3519 HNcbsc (the) glory of
שְׁמ֑/וֹ
she.M/o H8034 HNcmsc/Sp3ms name/ his
שְׂאֽוּ
se.'u- H5375 HVqv2mp lift up
מִ֝נְחָ֗ה
min.Chah H4503 HNcfsa an offering
וּ/בֹ֥אוּ
u./Vo.'u H935 HC/Vqv2mp and/ come
לְ/חַצְרוֹתָֽי/ו
le./chatz.ro.Ta/v H2691 HR/Ncbpc/Sp3ms to/ courts/ his
הפניות שטרונג
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2691 — חָצֵר (châtsêr, khaw-tsare'): (זכר ונקבה); מן חָצַר (châtsar) [H2690] במשמעותו המקורית; חצר (כמוקפת גדר); וגם כפר (שאף הוא מוקף חומות באופן דומה)
  • H3051 — יָהַב (yâhab, yaw-hab'): שורש קדום; לָתֵת (בין כפשוטו ובין בהשאלה); בדרך כלל, לָשִׂים; בציווי (חוזר) בּוֹא, הָבָה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3519 — כָּבוֹד (kâbôwd, kaw-bode'): לעתים נדירות כָּבֹד (kâbôd); מן כָּבַד (kâbad) [H3513]; כפשוטו: כובד, משקל; אך רק בהשאלה ובמובן חיובי — הדר וכבוד, או שפע ורוב
  • H4503 — מִנְחָה (minchâh, min-khaw'): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו להקצות, כלומר להעניק; מַתָּנָה; בלשון נקייה — מַס (מנחת כניעה); ובמובן המיוחד — קרבן מנחה (בדרך כלל ללא דם ובנדבה)
  • H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 96 › פסוק 8