• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4791 — מָרוֹם (mârôwm, maw-rome'): מן רוּם (rûwm) [H7311]; גובה, כלומר במובן ממשי (מקום גבוה), במובן מופשט (רוממות, בהשאלה (התרוממות רוח), או כתואר הפועל (למעלה) (EN)
• H5027 — נָבַט (nâbaṭ, naw-bat'): שורש קדום; לסקור במבט, כלומר להביט בתשומת לב; ומכאן, להתבונן בחיבה, בחסד או בדאגה (EN)
• H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה (EN)
• H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים) (EN)
• H8259 — שָׁקַף (shâqaph, shaw-kaf'): שורש קדום; בעיקרו, לְהִשָּׁעֵן החוצה (מן החלון), כלומר (מכאן) לְהָצִיץ או לְהַבִּיט; (בסביל, להיות מראה לעיני כול) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הִ֭שְׁקִיף — דברים 26:15, מלכים א 8:39, מלכים א 8:43, דברי הימים ב 16:9, תהלים 14:2, תהלים 33:13-14
• מִמְּר֣וֹם — איוב 22:12, האיגרת אל העברים 8:1-2, האיגרת אל העברים 9:23-24

הפניות הדדיות (9): דברים 26:7, תהלים 53:3, תהלים 74:21, ישעיה 63:15, ירמיה 31:18, ירמיה 51:10, איכה 3:50, יחזקאל 34:10, זכריה 9:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: קודש הקודשים
• Nave's: כנסייה; גויים; אלוהים; שמים; תפילה; אסירים; הכרת טובה