במדבר 22:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 22 > פסוק 12

במדבר 22:12


← במדבר 22:11 במדבר 22:12 (MT) במדבר 22:13 →
הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֤אמֶרH559 אֱלֹהִים֙H430 אֶלH413 בִּלְעָ֔םH1109 לֹ֥אH3808 תֵלֵ֖ךְH3212 עִמָּהֶ֑םH5973 לֹ֤אH3808 תָאֹר֙H779 אֶתH853 הָעָ֔םH5971 כִּ֥יH3588 בָר֖וּךְH1288 הֽוּא׃H1931


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת־הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֤אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֱלֹהִים֙
'E.lo.Him H430 HNcmpa God
אֶל
'el- H413 HR to
בִּלְעָ֔ם
bil.'Am H1109 HNp Balaam
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
תֵלֵ֖ךְ
te.Lekh H3212 HVqi2ms you will go
עִמָּ/הֶ֑ם
'i.ma./Hem H5973 HR/Sp3mp with/ them
לֹ֤א
lo' H3808 HTn not
תָאֹר֙
ta.'Or H779 HVqi2ms you will curse
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/עָ֔ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
כִּ֥י
ki H3588 HC for
בָר֖וּךְ
va.Rukh H1288 HVqsmsa (is) blessed
הֽוּא
Hu' H1931 HPp3ms it
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H779 — אָרַר (ʼârar, aw-rar'): שורש ראשוני; לארר, לקלל
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1109 — בִּלְעָם (Bilʻâm, bil-awm'): כנראה מן בַּל (bal) [H1077] ומן עַם (ʻam) [H5971]; לא (מן) העם, כלומר זר; בלעם, נביא מסופוטמי (מארם נהריים); וכן שם מקום בארץ ישראל
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 22 › פסוק 12