• H175 — אַהֲרוֹן (ʼAhărôwn, a-har-one'): שמקורו אינו ודאי; אהרן, אחיו של משה (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל (EN)
• H3722 — כָּפַר (kâphar, kaw-far'): שורש קדום; לכסות (בייחוד בזפת); ובהשאלה, לכפר או להעביר על חטא, לפייס או לבטל (EN)
• H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים) (EN)
• H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל (EN)
• H5063 — נֶגֶף (negeph, neh'-ghef): מן נָגַף (nâgaph) [H5062]; מכשול, היתקלות (של הרגל); בהשאלה, פגיעה (של מחלה), מגפה (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H6951 — קָהָל (qâhâl, kaw-hawl'): מ־קָהַל (qâhal) [H6950]; קָהָל, התקהלות (בדרך כלל בהוראה מוחשית) (EN)
• H7004 — קְטֹרֶת (qᵉṭôreth, ket-o'-reth): מ־קָטַר (qâṭar) [H6999]; הקטרה, העלאת עשן קטורת (EN)
• H7323 — רוּץ (rûwts, roots): שורש קדום; לרוץ (מכל סיבה שהיא, ובמיוחד להיחפז, למהר) (EN)
• H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• והנה — תהלים 106:29
• וַיִּתֵּן֙ — במדבר 17:11, דברים 33:10-11, ישעיה 53:10-12
• וַיָּ֙רָץ֙ — הבשורה על פי מתי 5:44, האיגרת אל הרומאים 12:21

הפניות הדדיות (9): שמות 32:30, שמואל ב 24:21, דברי הימים א 23:13, דברי הימים ב 7:13, תהלים 99:6, תהלים 105:26, יחזקאל 13:5, חבקוק 3:2, חזון יוחנן 8:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: משפטי אלוהים
• Torrey’s: הכפרה על פי התורה; אומץ לב קדוש; מסע ישראל במדבר; הכהן הגדול; קטורת; המגפה או הדֶּבֶר
• Nave's: אהרן; כפרה; קטורת; תפילת שתדלנות; ישראל; נסים; מגפה