ירמיה 4:29

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 4 > פסוק 29

ירמיה 4:29


← ירמיה 4:28 ירמיה 4:29 (MT) ירמיה 4:30 →
עַל זֹאת֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְקָדְר֥וּ הַשָּׁמַ֖יִם מִמָּ֑עַל עַ֤ל כִּי דִבַּ֙רְתִּי֙ זַמֹּ֔תִי וְלֹ֥א נִחַ֖מְתִּי וְלֹא אָשׁ֥וּב מִמֶּֽנָּה׃
מִקּ֨וֹל פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֙חַת֙ כָּל הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כָּל הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין יוֹשֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃
ואתי שָׁד֜וּד מַֽה תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּי תַעְדִּ֣י עֲדִי זָהָ֗ב כִּֽי תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃

נוסח הפסוק

MT

מִקּ֨וֹלH6963 פָּרָ֜שׁH6571 וְרֹ֣מֵהH7411 קֶ֗שֶׁתH7198 בֹּרַ֙חַת֙H1272 כָּלH3605 הָעִ֔ירH5892 בָּ֚אוּH935 בֶּעָבִ֔יםH5645 וּבַכֵּפִ֖יםH3710 עָל֑וּH5927 כָּלH3605 הָעִ֣ירH5892 עֲזוּבָ֔הH5800 וְאֵיןH369 יוֹשֵׁ֥בH3427 בָּהֵ֖ןH2004 אִֽישׁ׃H376


המקור העברי

מִקֹּול פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין־יֹושֵׁב בָּהֵן אִישׁ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מִ/קּ֨וֹל
mi./Kol H6963 HR/Ncmsc from/ (the) sound of
פָּרָ֜שׁ
pa.Rash H6571 HNcmsa a horseman
וְ/רֹ֣מֵה
ve./Ro.meh H7411 HC/Vqrmsc and/ a shooter of
קֶ֗שֶׁת
Ke.shet H7198 HNcfsa a bow
בֹּרַ֨חַת֙
bo.Ra.chat H1272 HVqrfsa (is) fleeing
כָּל
kol- H3605 HNcmsc every
הָ/עִ֔יר
ha./'Ir H5892 HTd/Ncfsa (the)/ city
בָּ֚אוּ
Ba.'u H935 HVqp3cp people will go
בֶּ/עָבִ֔ים
be./'a.Vim H5645 HRd/Ncbpa in the/ thickets
וּ/בַ/כֵּפִ֖ים
u./va./ke.Fim H3710 HC/Rd/Ncmpa and/ on the/ rocks
עָל֑וּ
'a.Lu H5927 HVqp3cp people will go up
כָּל
kol- H3605 HNcmsc every
הָ/עִ֣יר
ha./'Ir H5892 HTd/Ncfsa (the)/ city
עֲזוּבָ֔ה
'a.zu.Vah H5800 HVqsfsa (is) abandoned
וְ/אֵין
ve./'ein- H369 HC/Tn and/ there not
יוֹשֵׁ֥ב
yo.Shev H3427 HVqrmsa (is) dwelling
בָּ/הֵ֖ן
ba./Hen H2004 HR/Sp3fp in (the)/ them
אִֽישׁ
'Ish H376 HNcmsa anyone
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1272 — בָּרַח (bârach, baw-rakh'): שורש קדום; לברוח, כלומר בהשאלה, לנוס בפתאומיות
  • H2004 — הֵן (hên, hane): נקבה ברבים מן הוּא (hûwʼ) [H1931]; הֵן (בשימוש בלשון נקבה: "הֵנָּה") — משמש רק להדגשה
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3710 — כֵּף (kêph, kafe): מ־כָּפַף (kâphaph) [H3721]; סלע חלול
  • H5645 — עָב (ʻâb, awb): (זכר ונקבה); מן עוּב (ʻûwb) [H5743]; במובן המדויק — עֲטִיפָה, כלומר חושך (או עובי, דברי הימים ב' ד׳:י״ז); ובמיוחד ענן (נִסְחָף ברוח); וכן חורש (סבך עצים)
  • H5800 — עָזַב (ʻâzab, aw-zab'): שורש קדום; לְשַׁחְרֵר, כלומר לְהַרְפּוֹת, לַעֲזוֹב, לְהַתִּיר וכדומה
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H6571 — פָּרָשׁ (pârâsh, paw-rawsh'): מן פָּרָשׁ (pârâsh) [H6567]; (השווה סוּס (çûwç) [H5483]); סוס רכיבה־רתמה (כמי שנרתם ונמתח אל מרכבה, לא בודד ולא לרכיבה); וגם (מכאן במשתמע) רכָּב (במרכבה), כלומר (בהוראה קיבוצית) פרשים
  • H6963 — קוֹל (qôwl, kole): או קֹל (qôl); משורש שאינו בשימוש שמשמעו לקרוא בקול; קול או צליל
  • H7198 — קֶשֶׁת (qesheth, keh'-sheth): מ־קָשָׁה (qâshâh) [H7185] במשמעות המקורית (של קוֹשׁ (qôwsh) [H6983]) של כיפוף; קשת, לירייה (ומכאן, בהשאלה, כוח) או הקשת שבענן
  • H7411 — רָמָה (râmâh, raw-maw'): שורש קדום; להטיל, להשליך; ובמיוחד לירות; ובהשאלה להטעות או לבגוד (כמי שגורם לנפילה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 4 › פסוק 29